הדפסה
משפחה - תורה לילדים

הכנסת אורחים של צדיק

הגאון הרב חיים זוננפלד, היה מגדולי הרבנים בארץ בסוף המאה הי"ט ובראשית המאה הזאת. רוב ימיו ישב בדירה קטנה סחצר "בתי מחסה" שבירושלים העתיקה וביתו הצנוע היה פתוח לרווחה לעוברי דרכים בכל שעות היום והלילה.
בערב פסח אחד באו לביתו של רבי יוסף חיים כמה תיירים וראש החבורה אמר לרב הישיש בנימה של התנצלות: מורנו ורבנו! הגענו רק הבוקר לארץ ואנו תרים אחר מקום ראוי לעשות בו "סדר פסח" כהלכתו. שמא היינו יכולים להסב בחג המתקדש עלינו הערב אצל שולחן הרב?
איזו שאלה?! קרא רבי יוסף חיים בקול נלבב. כולכם תהיו הלילה הזה אורחים רצויים בביתי.
כבוד הרב! לזר וקרא האורח – אין בדעתנו חלילה, לגרום לכם הוצאות מיוחדות באירוח שלנו ואנו נשלם עבור הכל ביד רחבה. ובעודו מדבר, שלף האיש מארנקו צרור שטרי כסף והושיטו לרב.
רבי יוסף חיים נטל את חבילת השטרות מידי האיש ומיד קרא לרבנית ואמר לה בנוכחות האורחים: הא לך כסף זה, שקבלתי זה עתה מן האורחים שיסבו אתנו הערב וקני בו כל מה שדרוש לך לעריכת ה"סדר"!
האורחים יצאו מרוצים ונינוחים מבית הרב ובליל ה"סדר" אכלו ושתו משולחנו של רבי יוסף חיים כדת וכדיו; וגם למחרת היום הסבו לסעודת החג אצל שולחן הרב.
ביום ב' של חול המועד (למחרת יו"ט שני של גלויות), בא רבי יוסף חיים לבית מלונם של האורחים והניח לפניהם את מרור הכסף, שקיבל מהם בערב החג. ונוכח השתאות פניהם של התיירים על מעשה הרב הקשיש, שטרח ובא אליהם, הוסיף רבי יוסף חיים ואמר: כלום חשוד אני בעיניכם ליטול, חלילה, שכר על קיום מצוות הכנסת אורחים?!
מדוע איפוא נטל רבנו את הכסף מאתנו בערב החג? שאל אחד מן החבורה. אף זאת עשיתי במחשבה תחילה – השיב רבי יוסף חיים בחיוך. שכן רציתי בכל מאודי, שתיהנו משולחני הנאה שלימה, כאדם האוכל ושותה משלו . . .