הדפסה
מעגל השנה - יום השואה

"בדָמַיִךְ חֲיִי". -הקמת המדינה לאחר השואה

בעת אמירת ההגדה בליל הסדר אומרים אנו את הפסוק מספר יחזקאל (ט"ז ו') "וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי". יש בפסוק פעמיים אמירה של בדמייך חיי, מה משמעותן של אמירות הללו? רש"י בפרשת בא (שמות יב' ו') מבאר שביציאת מצרים היו שני סוגי דמים: "נתן להם שתי מצוות דם פסח ודם מילה" דם מסמל סבל, או ניתוח כואב שמטרתו ותוצאתו חיוביים לרפא את האדם. עם ישראל שנמצא במצרים מאות שנים כשכולו שקוע בתרבות המצרית הכל כך שונה מהאמונה היהודית, ונתון למרמס ע"י העם המצרי המתעלל בו, זקוק לטלטלה עמוקה שתיצור בנפשו את המהפכה שתוביל אותו בסופו של דבר לרצות להיות עם חופשי שרוצה לצאת ממצרים ולהקים את מדינתו בארץ ישראל. לצורך זה עובר העם שני תהליכים. תהליך אחד הינו שחיטת הכבש לצורך קרבן הפסח ומריחתו על משקוף הבית והתהליך השני הינו ברית המילה שעשו כל הזכרים מגיל שמונה ימים ועד המבוגרים ביותר. שני התהליכים משלבים מעשה גשמי עם עבודת נפשית. במעשה שחיטת הכבש ששימש כאלוהיהם של המצרים ניתן גט כריתות לאמונה האלילית ומריחת הדם על פתח הבית ללא מורא ממה יאמרו המצרים הייתה יציאה עם המסר הזה החוצה כעם ולא רק משהו תוך ביתי. ברית המילה הינה הצד השני של המטבע, קבלת עול מלכות שמים. ההבנה שאמונה בד' איננה רק 'הצהרת כוונות' או משהו תאולוגי ערטילאי אלא דבר מאד מעשי. סגנון אחר של חיים. שני התהליכים הללו לוו בייסורים גופניים ונפשיים אך מהם צמחנו לעם. דווקא הסבל והקושי חישלו וחיזקו אותנו במבחן ההיסטוריה "בְּדָמַיִךְ"- "חֲיִי" הדם והסבל הם שנתנו לנו את החיים.

בדיקה קלה בהיסטוריה של עמינו מלמדת שרוב הזמן חי העם היהודי בגלות או תחת שלטון זר. לעולם לא קבלנו את היעדים שהצבנו לעצמנו על מגש של כסף, אך זוהי עובדה שכל שלב של ייסורים הביא בעקבותיו להתקדמות מזו של לפניהם. מגלות מצרים נבנינו לעם שזכה להגיע לארץ ישראל. מהצרות שליוונו בתקופת ספר שופטים התקדמנו לתקופת ממלכות דוד ושלמה המפוארות. מחורבן וגלות בית ראשון התקדמנו בבית שני ליצירה הנפלאה של המשנה ובהמשכה התלמוד. ומהגלות הארוכה והקשה ביותר שחלקו של עמינו עדיין נתון בה הוקמה מדינת ישראל. מאות ואולי אלפי ספרים חוברו על השואה וע"י ניצולי השואה. אין המוח מסוגל לתפוס את נוראותיה ואין פה שיוכל לנסות להסביר איך נתן ד' שיקרה דבר כזה, אך העובדה היא שמכל הצער והניתוח הנורא שעבר עמינו בשנות הרעה הללו נוצרו גלי עליה שהקימו את מדינת ישראל וביססוה. ביום השואה מתייחדים כולנו עם האבל של "בְּדָמַיִךְ" אך צער זה איננו ייאוש אלא מלא באמונה שלמה שמתוך ה"בְּדָמַיִךְ" יצמחו חיים. יצמח עם משגשג שמהווה קידוש ד' בעולם. תצמח אמונה והתחברות גדולה של עם ישראל באלוקיו. וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי".

שבת שלום