הדפסה
מעגל השנה - פורים

מרבים בשמחה!

על מה ולמה? הרי "מיום שחרב הבית אסור לאדם למלא שחוק פיו בעולם הזה" ו"שחוק וקלות ראש מרגילים את האדם לערווה" ומצד שני "עבדו את ה' בשמחה" ו"מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד" אז תחליטו לשמוח או לא, ובעצם מהי שמחה מהו שורש השמחה?

השמחה מורה על שלמות, ובאמת בעולם הזה, במציאות כיום אין לנו שלמות ולכן אסור למלא שחוק פינו. שמחה במצב כיום היא שאננות ושקר. רק על מציאות שלמה אנו שמחים, על קשר עם רבון העולם אנו שוחקים, יהודי מניח תפילין ומכריז: אני קשור, אב מל את בנו עם תפילין על ראשו ומכריז: הילד הזה קשור, קשור לקב"ה, לתורה, קשור למציאות השלמה, "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון וייקר" ייקר זה תפילין וששון זה מילה.

הגמרא בע"ז מחלקת את יומו של הקב'ה לארבע חלקים, באחד מהם הוא משחק עם לוויתן, לוויתן זו המציאות ושמחה היא קשר, הקב'ה חפץ בקשר עם המציאות, על קשר זה אנו שמחים. דוד אמר: עבדו את ה' בשמחה כי באמת זהו השער לעבודת ה', אומנם זוהי מדרגת חסידים אך כולם מחויבים לדבוק בה. שיאו של קשר מתבטא בהשפעות נפשיות אחד על השני, בחיקויים מידותיים, מעשיים, רגשיים. שיא הקשר הוא חיקוי - מה הוא רחום אף אתה רחום... אזי יכולים עם ישראל לצוות עצמם במצוות חג הפורים ולברך "אשר קידשנו במצוותיו", רצוננו רצונו, מחשבותינו מחשבותיו, את המצוות האלו הקב'ה רוצה שנקיים! נהפוכו, עד עכשיו הקב'ה ציווה ואנו צווינו עכשיו קיימו וקיבלו היהודים.

זוהי חגיגה שלמה של חקיינות של התחפשות לריבונו של עולם, שמחה עצומה על שייכות לנצח לאמת לשלמות, שמחה על הגורל שבחר בנו מכל העמים. חודש שלם של מחשבות, רצונות ומעשים על קשר ואהבת הבורא, קשר שלפעמים נסתר אך בידוע שלא ייטוש ה' עמו.

השכל אינו אוהב גורל, נסתר, אלא הגיון, מובן, חוקי וכו' לפעמים השכל מפריע הוא שואל יותר מידי ולא מבין שהתשובה אינה הגיונית במקרה כזה נשקה אותו יין ואז, נכנס יין יצא סוד, מבט אל המעבר הנראה לעין, לשכל, למקומות בהם העין הרעה אינה שולטת.

בחודש זה נתאמץ יותר להתקשר, להשתייך לאבינו שבשמים ע"י מחשבות, בירור הרצונות ומעשים. נניח תפילין ונדע שממש עכשיו אנו מתקשרים. נתפלל, נלמד ונחזק את קשרינו עם אבא.

זהו חודש של שמחה על קשר עמוק, נסתר ונצחי שעתיד להגיע לחודש ניסן, לגאולה השלמה בע"ה.

חודש שמח!

(מתוך אתר ישיבת סוסיא, עמיחי פריימן (מחזור ה') )