הדפסה
מעגל השנה - ט"ו בשבט

תיקון ט''ו בשבט


הקדמה קצרה
"כי האדם עץ השדה" \דברים כ יט\
כיון שלכל עץ יש חיים אפילו בעת מלחמה יש לכרות "רק עץ אשר ידעת כי לא עץ מאכל הוא".
לכל עשב ועשב "יש מלאך שעומד עליו ברקיע ואומר לו: גדל!" \בראשית רבא פרשה י\.
חכמינו אמרו שהכורת עץ מאכל שלא לצורך מסכן ח"ו את חייו. ומכיון שיתירה מידה טובה על מידת פורענות - הנוטע עץ מאכל מוסיף חיים בעולם.
וצריך כל אדם להתפלל על תנובת השדה ועל פירות הארץ כי בהם תלוים חייו וחיי כל בני אדם, ובהם תלוים חיי כל חי.
עם ישראל קשור לפירות הארץ בקשר פנימי הדוק. -
בשעה שגלו ישראל מעל אדמתם - גלתה השכינה ו"מעוף השמים ועד בהמה - נדדו הלכו" \ירמיהו ט\. וגם הארץ היתה שממה ולא עלה בה כל עשב "כמהפכת סדום ועמורה אדמה וצבוים". ובשעה שחזרנו לארץ - חזרה ארץ ישראל ונתנת פריה בעין יפה.
מתי ראש השנה לאילן? "באחד בשבט - ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים: בחמשה עשר בו" \משנה מסכת ראש השנה דף ב.\


מהלכות היום

ביום שמחת האילן – בט"ו בשבט - גם אנו שמחים ולא אומרים תחנון.
הדרך הטובה ביותר לגמול טוב לאילן היא לברך על פירותיו בכוונה ולאכלם בקדושה וטהרה. על כן נהגו לאכול בליל ט"ו בשבט מפירות האילן ובמיוחד מפירות שבעת המינים, ואם יש פירות שגדלו בארץ ישראל ממש - הרי זה משובח.
יש מנהגים רבים בעריכת ליל ט"ו בשבט. ספרים וחוברות רבות חוברו לצורך כך, וענינם הוא לברך על פירות העץ. להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל. בין כל פרי ופרי חשוב ללמוד על המצוות התלויות בפירות הארץ. פסוקים ומדרשים על כל פרי ופרי.
ישים לב במיוחד ביום זה לאכול פירות כשרים ללא חשש דהיינו שאינם ערלה. שהם מעושרים, שאין בהם חשש שביעית וכמובן שנקיים מתולעים.
רמז נתנו לסדר הברכות: מג"ע א"ש דהיינו אם יש לפניו מינים שונים ורוצה לאכול מהם - יקדים לברך כסדר הזה: המוציא, מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל. אם יש לפניו פירות משבעת המינים יברך עליהם תחילה:

פסוקים מדרשים וברכות

יקחו מאכל העשוי מן החטה או שעורה – לחם או עוגות ויברכו עליו.
על לחם יברך - ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ.
על מזונות יברך- ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מיני מזונות.
אחר שיאכלו מעט יאמרו פסוקים בענין חיטה ולחם:
ספר דברים פרק ח
(ו) ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו: (ז) כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר: (ח) ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש: (ט) ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת: (י) ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ ה?טבה אשר נתן לך: (יא) השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום: (יב) פן תאכל ושבעת ובתים טבים תבנה וישבת: (יג) ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה: (יד) ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים: (טו) המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש: (טז) המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך: (יז) ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה:
(יח) וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה:
מדרש תנחומא \תזריע סימן ז\
"שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקב'ה או של בשר ודם
אמר לו ר' עקיבא: של בשר ודם נאים.
אמר לו טורנוסרופוס הרשע: הרי השמים והארץ יכול אתה לעשות כהם.
אמר לו ר' עקיבא: לא תאמר לי בדבר שהוא למעלה מן הבריות, שאין שולטין בהן, אלא בדברים שהן מצויין בבני אדם.
אמר לו: למה אתם מולים
אמר לו: אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן. לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשה בשר ודם הם נאים משל הקב'ה.
הביאו לטורנוסרופוס שבולים וגלוסקאות (ועוגות).
אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב'ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים?
הביאו לטורנוסרופוס אנוצי פשתן וכלים מבית שאן (בגדים יפים), אמר לו רבי עקיבא: אלו מעשה הקב'ה! ואלו מעשה בשר ודם! אין אלו נאים
אמר לו טורנוסרופוס: הואיל הוא חפץ בברית מילה, למה אינו יוצא מהול ממעי אמו
אמר לו ר' עקיבא: ולמה שוררו (חבל הטבור) יוצא בו לא תחתוך אמו שוררו!
ולמה אינו יוצא מהול לפי שלא נתן הקב'ה לישראל את המצות אלא כדי לצרף בהן.
לכך אמר דוד "אמרת ה' צרופה" וגו' \תהלים יח לא -
יברכו על כוס יין או מיץ ענבים.
טוב לומר מזמור תהילים זה \תהלים פרק קד\:
(א) ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת: (ב) עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה: (ג) המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח: (ד) עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט: (ה) יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד: (ו) תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים: (ז) מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון: (ח) יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם: (ט) גבול שמת בל יעברון בל ישבון לכסות הארץ: (י) המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון: (יא) ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם: (יב) עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול: (יג) משקה הרים מ?ע?ליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ: (יד) מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ: (טו) ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד: (טז) ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע: (יז) אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה: (יח) הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים: (יט) עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו: (כ) תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער: (כא) הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם: (כב) תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון: (כג) יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב: (כד) מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך: (כה) זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות: (כו) שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו: (כז) כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו: (כח) תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב: (כט) תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון: (ל) תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה: (לא) יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו: (לב) המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו: (לג) אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי: (לד) יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה: (לה) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה:
יברכו "בורא פרי העץ" על אחד מפירות העץ.
אם יש כדאי להעדיף פירות משבעת המינים ולהעדיף פירות ארץ ישראל.
אם יש זית – יברך עליו תחילה כי הוא הקודם. וכשמברכים עליו פוטרים את כל פירות העץ שעל השולחן.
אם לאו יברך על תמר או תאנה או רימון.
טוב לומר מדרש או פסוקים על פירות ארץ ישראל אחרי הברכה והאכילה.
"ארץ זבת חלב ודבש" ארץ שפירותיה שמינים כחלב ומתוקים כדבש: פעם אחת נכנס רבי לבני ברק ומצא שם אשכול ענבים רובץ כעגל בן שלש שנים: פעם אחת הלך רבי יהושע לסכנין ומצא עז רבוצה תחת התאינה וחלב שותת ממנה ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה".
זית
"זית רענן יפה פרי תואר קרא ה' שמך" כשם שהשמן מאיר - כך ביהמ"ק מאיר לכל העולם. שנאמר \ישעיה ס\ "והלכו גוים לאורך", לכן נקראו אבותינו זית רענן שהם מאירים לכל באמונתם" \שמות רבה פרשה לו\
תמר
דרש רבי חייא בר לולייני: מאי \תהלים צ"ב\ צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה, אם נאמר תמר למה נאמר ארז, ואם נאמר ארז למה נאמר תמר? אילו נאמר תמר ולא נאמר ארז הייתי אומר: מה תמר אין גזעו מחליף - אף צדיק חס וחלילה אין גזעו מחליף, לכך נאמר ארז, אילו נאמר ארז ולא נאמר תמר, הייתי אומר: מה ארז אין עושה פירות - אף צדיק חס וחלילה אין עושה פירות, לכך נאמר תמר ונאמר ארז. \תלמוד בבלי מסכת תענית דף כה עמוד א\
תאנה
אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן מאי דכתיב "נוצר תאנה יאכל פריה"? למה נמשלו דברי תורה תאנה? מה עץ תאנה זה כל זמן שאדם ממשמש בה מוצא בה תאנים. אף דברי תורה כן כל זמן שאדם הוגה בהם מוצא בהם טעם טוב.
רמון
אמר ריש לקיש: פושעי ישראל אין אור גיהנם שולטת בהן קל וחומר ממזבח הזהב, מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב עמד כמה שנים ולא שלטה בו האור, פושעי ישראל שמליאין מצות כרמון שנאמר \שיר השירים ו'\ כפלח הרמון רקתך. ואמר רבי שמעון בן לקיש: אל תיקרי רקתך אלא ריקתיך, שאפילו ריקנין שבך מליאין מצות כרמון - על אחת כמה וכמה " \עירובין דף יט עמוד א\.

ברכה אחרונה

ברוך אתה ה’ אלהינו מלך העולם.
אם אכל מזונות יאמר: על המחיה ועל הכלכלה
אם שתה יין יאמר: על הגפן ועל פרי הגפן
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: על העץ ועל פרי העץ
ועל תנובת השדה ועל ארץ חמדה טובה ורחבה שרצית והנחלת לאבותינו לאכול מ?פ?ריה ולשבע מטובה. רחם ה’ אלהינו עלינו. ועל ישראל עמך. ועל ירושלם עירך. ועל הר ציון משכן כבודך. ועל מזבחך. ועל היכלך. ובנה ירושלם עיר הקדש במהרה בימינו. והעלנו לתוכה. ושמחנו בבנינה. ונברכך עליה בקדשה ובטהרה.
בשבת: ורצה והחליצנו ביום השבת הזה.
בראשחודש: וזכרנו לטובה ביום ראש חדש הזה.
בפסח: ושמחנו ביום חג המצות הזה, ביום )ביו"ט: טוב( מקרא קדש הזה.
בשבועות: ושמחנו ביום חג הש?בועות הזה, ביוםטוב מקרא קדש הזה.
בסוכות: ושמחנו ביום חג הסכות הזה, ביום )ביו"ט: טוב( מקרא קדש הזה.
בשמיניעצרת: ושמחנו ביום שמיני חג עצרת הזה, ביוםטוב מקרא ק?ד?ש הזה.
בראשהשנה: וזכרנו לטובה ביום הזכרון הזה, ביוםטוב מקרא קדש הזה.
כי אתה טוב ומטיב לכל ונודה לך ה’ אלהינו על הארץ
אם אכל מזונות יאמר: ועל מחיתה ועל כלכלתה (על תבואת חו"ל ועל המח?י?ה)
אם שתה יין יאמר: ועל פרי גפנה (על ענבי חו"ל - ועל פרי הג??פן)
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: ועל פירותיה (על פירות חו"ל - ועל הפירות)
ברוך אתה ה’ על הארץ
אם אכל מזונות יאמר: ועל מחיתה ועל כלכלתה (על תבואת חו"ל ועל המח?י?ה)
אם שתה יין יאמר: ועל פרי גפנה (על ענבי חו"ל - ועל פרי הג??פן)
אם אכל פירות משבעת המינים יאמר: ועל פירותיה (על פירות חו"ל - ועל ה?פ?ירות)
ויש שאין אומרים בחתימה "על כלכלתה" של חו"ל "על הכלכלה".