הדפסה
מעגל השנה - חנוכה

הדלקת נרות - הצלחה לחינוך


במסכת שבת מופיעה "תרופת פלא" להצלחה בחינוך הילדים,

"אמר רב הונא: הרגיל בנר – הויין ליה בנים תלמידי חכמים"

וברש"י שם מבואר שהכוונה היא שגמרא זו יכולה להתפרש גם על נר חנוכה,

ואם כן מי שרוצה להצליח בחינוך התורני של ילדיו שיהיה רגיל בנר חנוכה ומובטח לו לפחות לפי רב הונא שילדיו אכן יהיו תלמידי חכמים.

יש להניח שהדברים אינם כל כך פשוטים, ושלבעיות מורכבות כמו הצלחה בחינוך אין "תרופות פלא" פשוטות כמו הדלקת כמה נרות במשך ימי החג, ואם כן כלפי מה הדברים אמורים? (כאשר בנות המדרשה ביקרו את הרב עמיטל שאלה אחת הבנות את הרב איך מצליחים בחינוך, הרב דיבר על כנות ועל אהבה כעקרונות מפתח אני מציע כאן הסבר לדברי רב הונא.)

"מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד" כפי שניסח הרמב"ם ואכן קיים בה מנהג של מהדרין ומהדרין מן המהדרין שלא מנוסח בשום מצוה אחרת, וגם כאן יש מקום לשאול במה נשתנתה מצוה זו מכל המצוות שנוהגים בה חביבות יתרה?

יתכן שהדברים קשורים לדרך שבה הגענו אל החג הזה, ושהאירועים שהובילו לתקנת חנוכה הם גם שקבעו את אופיו ואת המסרים העולים ממנו,

"בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול..."

המלחמה ביוונים ובהתייונות אליה קרא מתתיהו טמנה בתוכה בראש ובראשונה התלהבות – "מי לה' אלי" היכולת להתמודד ולנצח את הסכנה הפיזית והרוחנית עמה התמודדה כנסת ישראל באותה תקופה חייבה הזדהות גדולה עם קודשי ישראל, מלחמה ללא סיג עם מהרסי היהדות מתוכה הצריכה אמונה עמוקה בצדקת הדרך - אמונה הפורצת החוצה וגוררת התלהבות, במילים אחרות ניתן לומר שחנוכה ביסודו הוא חג של התלהבות דתית.

התלהבות זו היא שהדליקה את נס המרד ביונים, היא שהובילה את הרצון לטהר את המקדש ולחדש את העבודה בו והיא שקבעה את ההלכה המיוחדת לחנוכה בלבד "מהדרין מן המהדרין",

מהדרין מן המהדרין אינו רק עניין טכני של הדלקה של יותר נרות מן המינימום הנדרש, יש שפירשו: מהדרין= מחזרין אחר המצוות, מדובר כאן ברצון עמוק הנובע מהתלהבות להתקרב אל ה', ולחפש דרכים נוספות לעבדו.

מעניין שהדרישה ביחס לנר חנוכה אינה רק שהתלהבות זו תהיה נחלת האדם בד' אמותיו, אמנם "ובשעת הסכנה... מניחו על שולחנו ודיו" אך המצווה הבסיסית היא להניחו "על פתח הסמוך לרשות הרבים"ההתלהבות הקשורה בקיום המצווה צריכה להיות כזו שגם פורצת החוצה עד כדי כך ש"חצר שיש לה שני פתחים משתי רוחות צריך להדליק בשתיהן מפני החשד" ההתלהבות צריכה להיות ניכרת, כפי שהיתה ניכרת במתתיהו ובניו.

ואם אמנם כך, ומטרתה של הדלקת הנר בחנוכה באה לנטוע בתוכנו את ההתלהבות בעבודת ה' הרי שמובן המנהג המקובל של מהדרין מן המהדרין, ויותר מובנת הצעתו החינוכית של רב הונא.

אולי אין תרופות פלא בחינוך ויש להניח שגם רב הונא ידע זאת, אולם אם רוצים ליצור התלהבות והזדהות אצל הילדים צריך להיות "רגילים"בנר – שאותו הרעיון של עשיית יתר בעולם של קדושה וקיום מצוות הנובע מהתלהבות והזדהות לא יהיה קיים רק שמונה ימים בשנה אלא יהיה רגיל אצלנו כל השנה "הרגיל בנר" לא רק בשמונה ימים אלה אלא תמיד!

ואז בעזרת ה' נזכה לבנים ובנות תלמידי חכמים.