הרגיל בנר - הרב יונתן ניצן
הרגיל בנר // נר חנוכה
כתוב בגמ' שבת כ"ג: "אמר רב הונא הרגיל בנר הווין ליה בנים ת"ח, הזהיר במזוזה זוכה לדירה נאה, הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה, הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין".
ומפרש רש"י- דכתיב "כי נר מצוה ותורה אור" (משלי ו'), ע"י נר מצוה בשבת וחנוכה בא אור תורה. עכ"ל. ומשמע מפירושו של רש"י שגירסתו בגמ' היתה כדלעיל, "הרגיל בנר". (בלי לציין איזה נר)
אמנם המהרי"ץ חיות וכן בה"ג, רי"ף (על 'עין יעקב') ור"ח גורסים- "הרגיל בנר חנוכה", וכן גרסת ש"ס תימני וכ"ג במנורת המאור ובענף יוסף (על 'עין יעקב').
ויש להסביר גרסה זו, שכיון שמקפיד וזהיר אפי' על מצוה מדרבנן, זוכה לבנים 'רבנן', מידה כנגד מידה, משום שנכבד ת"ח ופסיקותיהם- יזכה לבנים ת"ח.
ושואל ה'ענף יוסף' בשם הפר"ח מדוע כתבו שיזכה לבנים ת"ח ולא כתבו שהוא עצמו יזכה להיות ת"ח, ומתרץ-
א. מדובר באדם שהוא כבר ת"ח.
ב. אולי אין לו כשרונות להיות ת"ח.
ג. שמונת ימי החנוכה רומזים ג"כ למצות מילה שביטלו מהם היוונים, ולכן מידה כנגד מידה יזכה לבנים ואז יוכל לקיים בהם "האב חייב בבנו למולו... וללמדו תורה" (וכך יהיו ת"ח).
ד. הא"ר והא"ז העדיפו את גירסת רש"י "הרגיל בנר" וא"כ לפי שיטתם מדובר בנר שבת, ותירצו את קושיית הפר"ח שעיקר מצות הדלקת נר שבת היא לנשים ולכן השכר הוא בבנים ת"ח.
גם המהרש"א העדיף את גרסת רש"י, והוא שואל מדוע בנר נקט לשון "הרגיל בנר" ואילו בשאר המצוות נקט לשון "הזהיר", ומתרץ בדומה לא"ר והא"ז שבשאר מצוות האיש מצווה יותר מהאשה, ואילו בנר עיקר המצווה לאשה, ותפקידו של האיש להרגיל את אשתו בהדלקת הנר.
נסיים בדברי הרב זצ"ל בעין איה על הגמ' (שם)- "הרגילות בנר, פועלת באדם את התכונה שמרגיש כמה טוב הוא האור, וכמה קשה היא הישיבה בחושך..." ובהמשך מסביר הרב שההרגל באור גורם לאדם להרגיש את ההכרח שבאור שגורם להשלמת האדם למרות שהאישונים מתכווצים וקולטי לתוכם רק את קרני האור שצריכים, וממשיך הרב וכותב "וזאת תהיה לאדם להערה כי אורה של תורה, מי שהורגל בה ונהנה מזיוה, מרגיש כמה הכרחית היא..." ואז גם אם הוא לא זוכה להיות ת"ח ע"י שמגדל את בניו מתוך תחושה זו יזכה לבנים ת"ח.
ויה"ר שיתקיים בנו "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך"
יונתן ניצן, יד בנימין