הדפסה
מעגל השנה - יום כיפור

הרב ראובן הילר מאמר ליום כיפור

40 שנה למלחמת יום הכיפורים

יום כיפור תשע"ד הרב ראובן הילר

פרשה ומשמעותה לדורינו

י' בתשרי תשל"ד. אנו בעיצומה של תפילת המנחה שבהמשכה נהגנו ללכת לכותל המערבי להתפלל את תפילת הנעילה המסיימת את הצום. והנה מגיעים צוותי שלישות צבאית רבים ומתמקמים בספריה של הישיבה ("מרכז הרב קוק") ואנו שומעים תקתוקי מכונת כתיבה ומסבירים לנו שפרצה מלחמה. אני עם עוד חבר מנסים להגיע לכותל המערבי כשבדרך מכוניות צבא רבות שועטות ברחובות ירושלים, אך כבר באמצע רחוב יפו עוצרים אותנו שוטרים ומודיעים לנו שעקב חשש למהומות, העיר העתיקה חסומה והשנה לא תתקיים התפילה בכותל. פרצה המלחמה כשידינו על התחתונה. טעויות רבות נעשו לפני המלחמה ובמהלכה. זלזלנו ביכולת הצבאית של מדינות ערב והערכנו כי צבאות אלה לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב. מערך המודיעין שלנו שהיה מצוין כשל עקב יהירות של ראשיו והוביל את צבאנו להחלטות שגויות מאד בראשיתה של המלחמה ובעיקר לאי גיוס בזמן של כוחות המילואים. גם קו ברלב שהתבסס על תפיסת עולם הגנתית כשל וכך נפתחה המלחמה בעמדה נחותה שלנו.

כמעט מאומה לא עמד בפני הסורים למנוע מהם לכבוש את כל הגולן ולהמשיך בתנופה לכיבוש הגליל. גם הצבא המצרי יכול היה לשעוט קדימה הרבה יותר מהמקום אליו הצליח להגיע, ולמרות זאת תוך שבוע גורשו הסורים אל מעבר לגבול כשבהמשך התייצב צה"ל במרחק 40 ק"מ מדמשק. גם בחזית הדרומית תוך שבועיים צה"ל צולח את תעלת סואץ ומגיע למרחק 101 ק"מ מקהיר.

יש אנשים שיודעים לעשות מלימון חמוץ לימונדה מתוקה ולצערנו יש ההופכים לימונדה ללימון.

היכולת של מנהיגינו ומנהיגי הצבא להתעשת ולנצח את המלחמה למרות תנאי הפתיחה הקשים. העוז והתעצומות שגילו כל הלוחמים שידעו שגורל המדינה תלוי בהם כל אלו הפכו את הניצחון במלחמת יום הכיפורים לאחד הניצחונות הגדולים בתולדות עם ישראל. הערבים המקיפים אותנו מכל עבר יודעים מאז טוב מאד שאולי ניתן לתקוף אותנו, אך יש בנו חוסן כזה שבסופו של דבר יוביל אותנו לניצחון וישאיר אותנו לעד בארץ הזו. אכן המלחמה הסתיימה בתחושת כאב על מותם של 2656 חיילים. התלוותה לכך גם תחושת השפלה על נפילתם בשבי של 301 שבויים ועוד נעדרים רבים, אך אם נביט נכוחה, הלוא כל חיינו מהולים בצער ושמחה ותמיד חייו של אדם יראו עפ"י מרכז הכובד שהוא שם לעצמו. האם לראות כמרכז את מה שאין לי, את הדברים המכאיבים והלוא נעימים שמלווים את חיי, או להציב במרכז את הדברים המשמחים והטובים. שנים רבות, אולי בגלל גאווה לאומית שנפגעה ואולי בגלל גישתם הפסימית והמבקרת של אמצעי התקשורת, ראינו את מלחמת יוה"כ כהפסד ובאופן אבסורדי דווקא הערבים שתבוסתם הייתה משפילה צורבת וכואבת עם עשרות אלפי הרוגים, רואים ב"מלחמת אוקטובר" זו כלשונם ניצחון שלהם.

40 שנה אחרי הגיע הזמן לישר את הראש ולחגוג אולי בחג הסוכות את ניצחונה הענק של מדינת ישראל במלחמת התשועה הזו ובכך נעשה חסד גם עם הגאווה הלאומית שלנו וגם עם כל החללים והפצועים שלחמו למען ניצחון זה.

אני מאחל לקוראי טור זה ולכל בית ישראל גמר חתימה טובה.