הדפסה
מעגל השנה - יום כיפור

כל נדרי

כידוע, כל נדרי היא התפילה בעלת הרייטינג הגבוה ביותר מבין התפילות של הימים הנוראים. מה מייחד תפילה זו עד שגם יהודים שאינם מקפידים על תרי"ג מצוות משתדלים לבוא לשומעה? הציניקנים יאמרו שלכל נדרי יש את יתרון הפתיחה. יכול להיות שהם צודקים, אלא שלדעתי יש עוד משהו שהופך את כל נדרי לתפילה כל כך פופולארית. לפני מספר שנים שמעתי מהרב יעקב מדן הסבר נאה מדוע כל נדרי היא תפילה חשובה כל כך.

נדר, חרם, ארור - כל המילים האלה נשמעות לנו היום קצת רחוקות ומוזרות. אולם בעבר הלא רחוק, כאשר עם ישראל היה בגולה, למילים האלה היתה משמעות רבה. כיום, כאשר מישהו עובר על החוק יש משטרה שתטפל בו. בעבר, אמצעי האכיפה היחידי שהיה לקהילה היה החרם. מי שלא קיבל על עצמו את דינו של הרב וראשי הקהילה קיבל חרם או נידוי. כל שנה בתפילת כל נדרי, שכחו לרגע את החרמים והנידויים וקיבלו מחדש את חברי הקהילה הסוררים אל חיק הקהילה. להתפלל עם העבריינים, לשבור את המחסומים ולעמוד מול הקב'ה בשעת הרחמים זה מה שאנו מבקשים בכל נדרי. אולי היום אין חרמות אבל מחסומים אחרים קיימים עדיין בעם ישראל. לא כל יום בשנה ניצבים כאחד בבית הכנסת דתיים וחילונים ועומדים לפני אדון כל. כל נדרי היא בקשה משותפת של כל הקהל להתאחד רגע לפני חיתום הדין.

לעניות דעתי, ניתן לתת הסבר נוסף לתפילה זו במישור האישי ולא הציבורי. נדר הוא צורת ביטוי לשאיפות שיש לאדם. כאשר אנו רוצים לתת תוקף לשאיפה אישית אנו נודרים. בתפילת כל נדרי אנו עושים התרת נדרים כדי להגיע לחיתום הדין בדף נקי. כל אדם צריך לבחון את עצמו האם הוא עמד בצפיות שהיו לו מעצמו בשנה הקודמת.

בפנקס י"ג, מופיע חידוש מעניין של הרב קוק בנושא התרת נדרים:

"זמני התרוממות של הנפש אינם תמידיים, הם דומים ללהט החרב המתהפכת על כד' הרמב"ם במורה נבוכים. על כן, ראוי שבעת היותם, ישאירו אחריהם רושם לזמן הבא אח"כ. וזה יסוד הנדרים בכללם... אמנם עם ההתרוממות, יוכל לפעמים להיות נלווה איזה יסוד זר, דמיוני, והחיים עצמם מבררים את ערך הסייג שבו".

כפי שהסברנו הנדר הוא צורת ביטוי של השאיפות שיש לנפש. אבל לפעמים שאיפה יכולה להיות גם הזיה. ברגע של התלהבות אין לו לאדם תמיד שיקול דעת לעשות את הבחירה הנכונה. על כן כותב הרב קוק שכל אדם צריך לברר היטב עם עצמו אם הנדר שלו מקורו בשאיפה חיובית או בהזיה.

הכלי שבעזרתו ניתן לברר את מקורו של הנדר הוא התרת נדרים. וכך כותב הרב קוק בהמשך:

"על כן, צריך מקום להתרת נדרים על פי חכם. אמנם, לפעמים התכונה שממנה הנדר נובע היא טובה ולא דמיונית, אבל אין החיים יכולים להתמיד במעלה זאת, מפני שפלותם. על שני אלה הסוגים יתחלקו ההתרות ב'פתח' על האחרון וב'חרטה' על הראשון".

לפני שהרב קוק מסביר כיצד עובדת התרה, הוא מוסיף כי קיים גם מצב ביניים. יש שאיפות שביסודם הם חיוביות אלא שהחיים לא מאפשרים את קיומם, כי מה לעשות לא תמיד הכל עובד כפי המתוכנן. במצב כזה, בכדי להתיר את הנדר עושים 'פתח'. מהו פתח

בפתח מבררים האם הבנתי את המשמעות המעשית של הנדר. ושואלים אותי לו הייתי יודע שהנדר יגרום לכך וכך, האם גם אז הייתי נודר. לעומת זאת יש גם סוג נוסף של התרה והיא ה'חרטה'. בחרטה, בניגוד לפתח, האדם מתחרט על מעשיו. כלומר הוא לא חפץ בנדר כלל. הוא מבין שהוא היה נתון להזיה ועל כן הוא רוצה להפטר מהנדר.

בתפילת כל נדרי אנו עושים בירור של השאיפות שלנו. האם הצלחנו לעמוד ביעדים שהצבנו לעצמנו, או במקרה הגרוע היינו נותנים להזיות רגע לפני שאנו מבקשים רחמים מהקב'ה, עלינו לברר עם עצמנו האם אנחנו עמדנו בציפיות שהצבנו לעצמנו. ומתחושה זו של חשבון נפש לעמוד לפני אדון כל.

מי יתן והקב'ה ישמע את כל שוועתנו, ונזכה עוד השנה לראות את הכהן הגדול יוצא מבית קודשי הקודשים בשלום ובלי פגע.