הדפסה
מעגל השנה - עשרת ימי תשובה

בין אדם לחברו ובין אדם למקום

ארבעה חוזרים מן המלחמה - איש אשר בנה בית חדש ולא חנכו, איש אשר נטע כרם ולא חללו, איש אשר ארש אשה ולא לקחה, ואיש הירא ורך הלבב (דברים כ', ה'-ח'). בשלושת הראשונים מוסיפה התורה את המלים "פן ימות במלחמה", וחז'ל מסבירים שזאת אזהרה: "אם אינו שומע לדברי כהן - סוף שהוא מת במלחמה" (ילקוט שמעוני על פרשת שופטים רמז תתקכ"ג וכן ספרי דברים פיסקאות קצ"ד וקצ"ה). דברים אלה מעוררים תמיהה: מדוע ראוי אותו אדם למות במלחמה אם אינו שומע בקול הכהן הקורא לו לחזור מן המלחמה? הרי לכל היותר הוא עובר על עשה! יתירה מזאת, רבי יוסי הגלילי אומר בגמרא סוטה דף מ"ד ע"א: "הירא ורך הלבב - זהו המתיירא מן העבירות שבידו, לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן", דהיינו, הראשונים חוזרים לא מצד עצמם אלא רק כדי שלא לגלות את קלונו של המתיירא מן העבירות שבידו. מדוע, אם כן, אם הם רוצים בכל זאת להשתתף בקרב ראויים הם למיתה?


התורה מזהירה: "פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם ה' אלקינו ללכת לעבד את א?להי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה. והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה" (דברים כ"ט, י"ז-י"ח). מדוע אדם ההולך לעבוד עבודה זרה יתברך בלבו לחשוב כי שלום יהיה לו וכי ימלט מכל עונש? רבי אברהם יפה'ן מסביר שאין מדובר פה באנשים העובדים עבודה זרה, כי אם באנשים הרחוקים מעבודה זרה, מגנים אותה ומואסים בה. דברים אלה סותרים, לכאורה, את המפורש בפסוק, המדבר על אדם אשר לבבו פונה לעבוד את אלהי הגוים ההם. רבי אברהם יפה'ן מיישב זאת בהסבירו כי מדובר בהגדרה רחבה יותר של עבודה זרה, מעין מה שנאמר: "כל המעלים עיניו מן הצדקה - כאילו עובד עבודת כוכבים" (כתובות דף ס"ח ע"א), וכן "כל המחליף בדיבורו - כאילו עובד עבודה זרה" (סנהדרין דף צ"ב ע"א), וכן "כל אדם שיש בו גסות הרוח - כאילו עובד עבודת כוכבים" (סוטה דף ד' ע"ב). גאות הלב ומידות פגומות מהוות מעין עבודה זרה. אכן, כך דורשים חז'ל במסכת שבת דף ק"ה ע"ב על הפסוק "לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר" (תהילים פ"א, י'): " איזהו אל זר שיש בגופו של אדם - הוי אומר זה יצר הרע". בזאת מיושבת הקושיה מדוע ההולך לעבוד עבודה זרה יתברך בלבו לחשוב כי שלום יהיה לו. אותו אדם חושב כי אין כל סתירה בין אמונה בה' לבין גאוה, ואין הוא רואה על מה עליו להיענש. אך התורה מגלה לנו שעבודה זרה חיצונית מתחילה מעבודה זרה פנימית של גאוה ושרירות הלב.


בראש השנה אנו ממליכים את הקב'ה על העולם כולו. תנאי הכרחי לשלמות מלכותו של ה' היא הסרת אלהי הנכר מקרבנו. אלו אינם רק פסילי עץ ואבן, אלא גם "אל זר שיש בגופו של אדם", שרירות הלב של גאוה ותאוה. הטיפול בקשר בין אדם למקום מצריך, קודם כל, טיפול בקשר בין אדם לחברו.


לאור זאת, נבין את תשובתם של בעלי המוסר לשאלה מדוע אנשים משלוש הקבוצות הראשונות של החוזרים מן המלחמה, המחליטים להשתתף בכל זאת בקרב, ראויים למות בו. כאמור לעיל, הראשונים חוזרים לא מצד עצמם אלא רק כדי שלא לגלות את קלונו של המתיירא מן העבירות שבידו. אדם המתעקש לצאת למלחמה, אולי כדי להפגין בכך את אומץ לבו וגבורתו, אך תוך כדי חוסר התחשבות בכבודו של הזולת, הרי הוא ראוי לעונש כעובד עבודה זרה.


השנים האחרונות היו עת קשה לישראל. אויבינו הקמים עלינו לכלותינו מנסים, השכם והערב, להכות בנו. אחינו ואחיותינו המיישבים את כל חלקי ארץ ישראל חשופים לסכנה מתמדת בבית ובדרכים. בימים אלו, בהתפללנו "וכל הרשעה כלה כעשן תכלה", עלינו לזכור כי התנאי ל"ותמלך אתה הוא ה' א?ל?קינו מהרה לבדך על כל מעשיך" הוא המלכת ה' על עצמנו והסרת אלהי הנכר של הגאוה והפירוד מלבנו. נזכיר לעצמנו כי עלינו להיעשות אגודה אחת לעשות רצון ה' בלבב שלם. יהי רצון שהקב'ה יעזרנו להשריש בקרבנו ערכים של אחדות המשפחה ושלמותה, של אחדות וקשר אמיץ בין הדורות, של אחדות הקהילה, ושל אחדות ושלום לעם ישראל כולו . יהי רצון שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה, ונזכה להתגשמות דברי תפילתנו: "ובכן תן כבוד ה' לעמך, תהלה ליראיך, ותקוה טובה לדורשיך, ופתחון פה למיחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו".



** הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ הינו רבה של שכונת אחוזה רבתי, חיפה, ודיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון