הדפסה
מעגל השנה - עשרת ימי תשובה

חזרה בתשובה

מדברי הרב נריה זצ"ל לחודש אלול:א.התשובה- על ידי התחברות מחודשת עם יצירת האדם-"ושבת עד ה' אלקיך" (דברים, ל, ב)- לא רק שיבה מן החטא, אלא חזרה והידבקות בה'. יום הבריאה של האדם, נאמר בו: 'ויפח באפיו נשמת חיים' (בראשית, ב, ז)- כשאדם חוזר בתשובה הוא צריך לחזור אל רגע יצירתו, אל רגע המגע האלקי בו הפך הגולם לנפש חיה. באותה חזרה הוא נולד מחדש, באותו מגע הוא נוצר מחדש. וזהו-'יום הזכרון'- בראש השנה יום יצירת האדם (ובתפילה: זה היום תחילת מעשיך, ראה"ש,כז,א). שמואל ירחינאה אומר שהוא זוכר את המילדת שכרתה את טבורו (ירושלמי, כתובות, פ"ה, ה"ו). בעל התשובה צריך לזכור יותר. הוא צריך לזכור את הרגע של 'ויפח באפיו נשמת חיים' ובה במדה שהזיכרון חזק יותר- היצירה שלימה יותר, ונוצר אדם חדש! ב.אלול – מקלט בזמן (נכתב באלול תש"ו) האר"י ז'ל כתב: 'ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום...' (שמות, כא,יג) – ראשי תיבות 'אלול', לומר לך כי חודש זה הוא עת רצון לקבל תשובה על החטאים שעשה בכל השנה'. (קצוש"ע, קכח, א).חודש אלול הוא מקלט בזמן. לא רק רוצח בשגגה זקוק למקלט. מכיוון שגלתה תורה רעיון המקלט, עלינו להרחיבו על כל השטחים. אחרי כל חטא יש להתייחד במקלט, המאפשר מחשבה והרהורי חרטה (עיין, רש"י, בראשית, ט,ה). גם יום השבת הוא מקלט בזמן- 'אל יצא איש ממקומו', והמקלט הוא מקור חיים- 'ונס אל אחת מן הערים האל וחי'- חיים של אמת, ושב לחיות את חייו האמיתיים... עיר מקלט בתורה איננו ענין של עיר למאסר, אלא מקום מנוחה ומקום ריכוז נפשי וחשבון נפש, לדעת כיצד הגיע לרציחת נפש בשוגג. ואם זו מהותה של עיר מקלט, הרי דומה שראוי לכל אדם להמצא בזמן מסוים בעיר כזאת, ואם לא יכולים ליצור כרי מקלט לכל העם, הרי קובע זמני מקלט לכולם- זמנים של ריכוז, של חשבון נפש: 'אשר ינוס שמה'- ינוס מכל הטרדות, יברח מכל המפריעים, 'וחי'- ואם התחיל לחשב את דרכו ואת מעשיו-וחי. 'מחשבה- דא אדם' (זוהר): בה במידה שמישהו חושב על עצמו ועל מעשיו, שוקל ובוחן, בודק ומפלס את דרכיו, יותר ויותר הוא נעשה לאדם.