הדפסה
מעגל השנה - חשון

יום פטירת רחל אימנו

האמא והבן מצפים לשיבת בנים לגבולם-לזכרם של רחל אמנו ע"ה והרב חנן פורת זצ"ל.י"א מר חשוון, יום פטירתה של רחל אמנו, השנה מקבל משמעות מיוחדת, השנה לא נוכל לשמוע ולקרוא את תורתו של מו"ר הרב חנן פורת זצ"ל על רחל, "אם האם" כהגדרתו.זעקת האם והבן לשיבת בניה לתוכה ניצבת לפנינו בקראנו את דבריו של הרב חנן: "רחל אמנו, שבכייה בוקע שערי רקיע, אינה רק האמא הפרטית של יוסף ובנימין, אלא האם הגדולה – "אם האם" – ובכייה הינו הבכי של כנסת ישראל כולה, המצפה לשוב הבנים לגבולם, ואינה פוסקת מלבכות עד שישוב אחרון בניה הביתה. דאגתה של רחל לכל אחד ואחד מישראל רמוזה בכתוב באמצעות המעבר מלשון רבים ללשון יחיד: "מאנה להינחם על בניה כי איננו". ללמדך, כי עבור רחל - כל בן הוא "בן יחיד", ועל כל אחד מבניה היא בוכה כי איננו, וזועקת: "לבלתי יידח ממנו נידח" (שמואל ב' י"ד, י"ד(, ולו גם אחד שהושלך בצד".הרב חנן בדבריו אלו באר וחידד לנו את דברי המדרש המובאים ברש"י (בראשית מח), על דברי יעקב ליוסף: "ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להיקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה... וידעתי שיש בלבך עלי, אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב'ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".רחל אמנו אינה מחכה לבואם של הבנים, היא זועקת ובוכה כל הימים שהבנים ישובו, היא מצפה לגאולתן של ישראל, כצופה הפועל ועושה למען הישועה והגאולה.מסכת חייו של הרב חנן כולן היו שירה וזעקה, שירתה של ארץ ישראל ושיבת הבנים לתוכה וזעקה לפעול עם א-ל לגאולתן של ישראל. הרב חנן הציב לנו תמרורים בדרכנו, תמרורי דרך של אהבת ארץ ישראל וההתיישבות בה לכל חלקיה, אהבת העם 'לבלתי יידח ממנו נידח', אהבת חסד מתוך אורה של תורה. הרב חנן היה בעבורנו המשך ישיר של האם רחל המצפה ופועלת לגאולתן של ישראל.הרב חנן לא חיכה שישובו הבנים לכפר עציון וליהודה ולשומרון, במשך כל שנות היעדרותנו משם בנה את החיבור והקשר לארצנו הק' לכל מרחביה, ובבוא העת ששבו בנים לגבולם, היה זה הרב חנן שנהו בנים רבים אחר קריאתו לשוב הביתה.כ"כ טבעי היה לראות את הרב חנן עומד אתנו ועם רבים טובים במאבק על גוש קטיף, הצמיד הכתום שענד על ידו עד ליומו האחרון ואף בקש להיקבר עמו, היה סמל לאשר על לבו כל הימים. לא פלא הוא שלאחר הגרוש מגוש קטיף, מצאנו עצמנו בוועד מתיישבי גוש קטיף עולים אל הרב חנן לכפר עציון לשמוע מקרוב את דרכו הסלולה והברורה אשר נטעה בלב רבים וטובים מבני העם הזה את הרצון, הביטחון והאמונה שאכן נשוב לגוש קטיף, בעז"ה, כפי שהרב חנן וחבריו שבו לכפר עציון.שוב מצאנו את עצמנו רבני גוש קטיף מבקרים את הרב חנן בערב פסח השנה עם מזכרת והערכה לפועלו הרב, ומה בתמונה? תמונות בתי הכנסת בגוש קטיף כאשר בתווך תמונת הר הבית להזכיר את השירה שפצח בה הרב חנן בערב ט' באב תשס"ה, ערב הגרוש, במתחם בתי הכנסת שבנווה דקלים ת"ו. יבנה יבנה, יבנה המקדש...ואנו כולנו, תלמידיו וידידיו, עם גדול ורב, אין לנו אלא להתנחם בנחמתה של רחל: "כה אמר ה' קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה כי איננו. כה אמר ה': מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך, נאום ה', ושבו מארץ אויב ויש תקווה לאחריתך, נאום ה', ושבו בנים לגבולם" (ירמיהו לא, י"ד-ט"ז).

נכתב ע"י הרב קדוש גבריאל