הדפסה
מעגל השנה - סוכות

לקראת סוכות

לקראת סוכות-אנו נוטים לחלק את חגי תשרי לשני חלקים: החלק ה"רציני" ובו ראש השנה ויום הכיפורים, ומכאן ואילך אולי כפיצוי לאווירה הכבידה מגיע חלק השמחה- בחג הסוכות ושמחת תורה. נדמה כי עניינה של התשובה תם עם תקיעת השופר במוצאי יום הכיפורים. אמנם יום "הושענא רבה" שוב מחזירנו מעט לאווירת ה"ימים הנוראים", אך הוא נבלע באווירת שמחת החג וההכנות לשמחת תורה. כנגד תפישה זו, ברצוני להביא רעיון מעניין הנמצא בספר "כלי יקר" בפרושו למצוות "הקהל". כידוע, במצווה זו הנוהגת בחג הסוכות לאחר השמיטה, יש מצווה להביא גם את הטף: "ליתן שכר למביאיהם". לא נאמר כי הטף לומד או נהנה מהאירוע, אלא כל מטרת הבאתו היא לטובת המביאים. על מה על כך שסחבו אותם ואם יסחבו אבנים גם יקבלו שכר ד"ה הקהל את העם האנשים והנשים והטף... ונראה שכל עיקר צורך הקהל זה היה בעבור התשובה, לפי שאמרו רבותינו ז'ל שיום ראשון של חג נקרא ראשון לחשבון עונות, על כן הם צריכים לעשות תיכף הכנה אל התשובה, והכנה זו היא הקהל זה שהמלך מקהיל את העם וקורא לפניהם מן אלה הדברים, כי רוב הספר דברי תוכחות עלי עון ודברי כיבושים. וכבר ידוע שההקהל יש בו צורך גדול אל התשובה, כי על-ידי שהם מקוהלים, יהיו אגודה אחת ויטו שכם אחד לשוב אל ה' כדי שיהיו השבים רבים, טוען ה"כלי יקר" כי  מטרת "מצוות הקהל" לעורר את העם לתשובה. הדבר נעשה דווקא בחג הסוכות , כיון שהוא "ראשון לחשבון העוונות" כדברי המדרש. ומדוע דווקא כעת אנו נזכרים בענין התשובה, וכבר עבר יום הכיפורים בו נתכפרו עוונותינו ממשיך הרב ומסביר: לפי שדווקא בעשרה ימים שבין ראש-השנה ליום כיפורים הקב'ה מקבל תשובת יחיד, אבל בכל ימות השנה אין הקב'ה יקבל כי אם תשובת הרבים. וזהו שדרשו רבותינו ז'ל, ולקחתם לכם ביום הראשון, וכי ראשון הוא והלא חמישה-עשר הוא! אלא ראשון לחשבון עונות וכו'. ביום הכיפורים הסתיימה תשובת היחיד, אך בשאר השנה היחיד מתכפר בתשובת הרבים. בחג הסוכות אנו פועלים לאיחוד כלל ישראל: ולמה הזכיר הכתוב עניין זה דווקא בפסוק המדבר בלקיחת ארבעה מינים, ולמה הזכיר זה בפסוק המדבר בישיבת הסוכה אלא לפי שמלקיחת ד' מינים נרמזו כל ארבע כיתות של ישראל שיהיו באגודה אחת, כפי שמבואר למעלה בפ' אמור, והוצרך הכתוב ליתן טוב טעם ודעת, למה דווקא ביום זה נצטוו לעשות מצוה זו שיש בה הוראה שיהיו כל ישראל אגודה אחת - כדי שיהיו השבים רבים, ומן יום כפור עד חג הסוכות אין עושין עונות, כי כל אחד עוסק במצות סוכה ולולב, ומצוה גוררת מצוה, על כן מסתמא לא יאונה לצדיק כל און עד יום ראשון של סוכות שהוא ראשון לחשבון עונות. על כן צריכים לעשות הכנה אל התשובה, והכנה זו היא שיהיו כולם אגודה אחת כמו ד' מינים אלה, לכך נאמר ולקחתם לכם ביום הראשון כנותן טעם לשבח, למה זה צויתי לכם על לקיחת ד' מינים אלה באגודה ביום זה דווקא, לפי שהוא יום ראשון לחשבון עונות, על כן אתם צריכים לעשות הכנה אל התשובה של כל ימות השנה, והכנה זו היא כשתהיו כאגודה אחת כמו ד' מינים אלו, אז יקבל ה' תשובתכם, כי הן א-ל כביר לא ימאס. אגודת ארבעת המינים מסמלת את אחדות העם, וכשכלם באגודה אחת הקב'ה נענה לתשובת הרבים. וזהו גם כן טעם הקהל זה, כי נוסף על לקיחת ד' מינים אלה ביום ראשון של חג צווה ד' לעשות עוד רושם דומה לזה מקץ שבע שנים, כי שנת השמיטה גורמת גם כן ההקהלה והשלום על-ידי שלא יזרע ולא יצמיח בו ואכלו אביוני עמו, כי אינו רשאי להחזיק בתבואת שנת השבע כבעל-הבית, וזה בלי ספק סיבת השלום, כי כל דברי ריבות נמשכין ממידת שלי שלי, זה אומר כולה שלי, וכל זה אינו כל כך בשנה השביעית, כי בקום ועשה אין הכל שווים אבל בשב ואל תעשה הכל שווים, וזה באמת עניין השלום. מצוות "הקהל" הבאה לאחר שנת השמיטה בה הושוו כל מעמדות העם נועדה אף היא לצורך אחדות העם. וכן בחג הסוכות שכל אחד יוצא מדירת קבע לדירת ארעי, וישב תחת סוכת שלומו... מצוות "הקהל" נועדה להתעוררות הכלל, לתשובה, ולטף חלק בכך כפי שמסביר: וזהו שאמרו "אנשים - ללמוד" וכו' "טף למה באים? ליתן שכר למביאיהם", כי בזמן שישראל עושים תשובה, אז מבקשים תחנונים מלפניו ית' על מחילת העון ויאמרו, אם לא למענינו יעשה, אזי יעשה בשביל גמולי חלב שלא פשעו, כדאיתא בנוסח של אבינו מלכנו חמול נא עלינו ועל עוללינו וטפינו, וכן אומרים עשה למען גמולי חלב וכו', וזהו השכר הניתן למביאיהם מן הטף, שיאמרו לפניו ית', עשה למען טף אלה המובאים בית ה', כדרך שנאמר ביואל (ב, טו) "אספו-עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים ויונקי שדים" וגו'... נכתב ע"י הרב שמואל בירנבויים