הדפסה
מעגל השנה - סוכות

סוכות - שמחת הניצחון

לחג הסוכות יש מעמד מיוחד בקרב שאר החגים והרגלים. חג של שמחה מיוחדת, שהציווי של "ושמחת בחגך והיית אך שמח" מופיע דוקא בחג הזה ולא בשום חג אחר. גם המשנה והגמרא כאשר כתוב בהם סתם "חג" כוונתם לחג הסוכות. חג סוכות הוא גם החג היחיד בו אנו משתפים את העולם כולו, האנושי והטבעי, בשמחתנו; האנושי על ידי הקרבת שבעים הפרים כנגד אומות העולם, והטבעי ביציאה שלנו אל הטבע, אל הסוכה ונטילת ארבעת המינים.


אבל בחג הסוכות יש גם ממד של דין. לא רק שמחה וצהלה אלא "בחג נידונין על המים". גם חתימת הדין הסופית מר"ה ויוה"כ מתבצעת בסופו של חג הסוכות, בהושענא רבה. שוב אנו נדונים כבני אדם ואף העולם כולו נידון בחג זה אם תהיה שנה שחונה או ברוכה והאם חתימתנו הסופית תהיה לטוב או חלילה למוטב.

אכן חז'ל התייחסו לשני האופנים הללו של החג, השמחה מחד, וגמר הדין מאידך. וכך כתוב במדרש (בתרגום חופשי): "א"ר אבין משל לשניים שנכנסו אצל הדיין ואין אנו יודעים מי הוא המנצח אלא מי שלוקח חרב בידו אנו יודעים שהוא המנצח כך ישראל… במה שישראל יוצאים מלפני הקב'ה ולולביהן ואתרוגיהן בידן אנו יודעים שישראל מנצחין בדין" (ויקרא רבה, ל').


המנצח הוא זה שמניף את החרב ומראה לכולם ראו ניצחתי בדין, כך גם אנחנו גמר דיננו מתבצע כאשר אנחנו נוטלים לולבים ואתרוגים ומניפים בהם ויוצאים בהם מלפני הדין הקשה בראש השנה וביום כיפורים ומכריזים בסוכות לפני כל באי עולם על ניצחוננו.

חג הסוכות הוא חג של שמחת הניצחון. שמחת ניצחון שיוצרת אצלנו הרבה אחריות כלפי כל העולם כולו, כלפי אומות העולם שאנו מקריבים עבורם שבעים פרים. וכלפי העולם הטבעי שאנו מתפללים ונידונים על המים בסוכות.

זוהי השמחה של חג הסוכות השמחה של חתימת הדין לטובה ובתפילה שאכן סוף סוף "תחל שנה וברכותיה".


בברכת חג שמח לכל בית ישראל.