הדפסה
מעגל השנה - שבועות

''אנכי'' - גילוי של נוכחות לשעה ולדורות


"צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעיטרה לו אמו ביום חתונתו - זה מתן תורה"1.
א. מעמד מופלא המשול לנישואין מתרחש לפנינו. החתן יוצא לקראת כלתו "ויצא משה ובא למחנה ישראל והיה מעורר ישראל משינתם ואמר להם עימדו משנתיכם שהרי אלוקיכם מבקשמשנתיכם שהרי אלוקיכם מבקש ליתן לכם את התורה כבר החתן מבקש להביא את הכלה להכניס לחופה כדי ליתן לכם את התורה. באה השעה, שנאמר 'ויוצא משה את העם' וכו' ואף הקב'ה יצא לקראתן כחתן היוצא לקראת כלה כן הקב'ה יצא לקראתן ליתן להם את התורה"2.
והכלה מתייצבת וממתנת, "ויתייצבו בתחתית ההר", כנסת ישראל שכל כך רצתה –
"אמרו: רצוננו לראות את מלכנו. לא דומה שומע לרואה, (א"ל המקום תן להם מה שבקשו) כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני"3.
הנה כנסת ישראל זוכה למפגש שהמתינה לו כל ימי ספירתה. הבוקר עולה ועם שמיעת "קולות וברקים וקול שופר חזק מאד" נשמע הקול, והקול, לא קולו של השושבין – משה רבנו, הוא עומד וממתין, אלא קול ה' ממש, בלשון מדבר-נוכח: "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים", "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" – והעם רואה את הקולות ופורחת נשמתם:
"ר' עזריה ורבי אחא בשם ר' יוחנן אמרו בשעה ששמעו ישראל בסיני 'אנכי', פרחה נשמתן הה"ד (דברים ה') אם יוספים אנו לשמוע הה"ד נפשי יצאה בדברו, חזר הדיבור לפני הקב'ה ואמר ריבונו של עולם אתה חי וקיים ותורתך חיה וקיימת ושלחתני אצל מתים כולם מתים, באותה שעה חזר הקב'ה והמתיק להם את הדבור"4.
עד שיוצא טל של תחיה, ומכאן ואילך דבר ה' ע"י משה ובגוף שלישי "זכור את יום השבת... שבת לה' אלוקיך".
מהי משמעותו של אירוע מופלא זה? מה הוא המניע לכמיהה הזו, "רצוננו לראות את מלכנו"? האם אחרי ששב רבש"ע לעב הענן התבטלה פגישה זו?
ננסה לברר עניין זה במסע אחר הופעת ה"אנוכי" מתחילת התורה, תוך מעקב אחר תהליך התגבשותו. הרי ביטוי זה יכול להיות מוחלף בביטוי פשוט ממנו – אני ה' אלוקיך. לברור השאלה נלך בעקבותיו של בעל ה"שפת אמת".
ב. "אנכי" – נקודת האמונה בלבבם של ישראל
התגלותו הראשונה של הביטוי "אנכי" הוא בדבר ה' לאברהם "אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד"5. משמעותה של התגלותו הראשונה של רבש"ע בלשון "אנוכי" היא, כי בלבם של בניו תקבע, כתכונה, נקודת אמונה חושית, תמידית. כוח זה עתיד לצאת אל הפועל בעת הגילוי הגדול של "אנוכי ה' אלוקיך".
"אנכי מגן", אותה הגנה מיוחדת היא פרושה של הברכה "מגן אברהם". הגנה זו טמונה בלבם של ישראל כל שעה ושעה. מהי משמעותה של ברכה זו?
ג. "אנכי" – גילוי של נוכחות
הרבה דנו בשאלה האם התבונה והניחוח השכלי יכולים להביא את האדם להכרה שכלית ודאית, לאמונה. רבי יהודה הלוי בספרו "הכוזרי", מבחין בין שני מושגים: מציאות לעומת נוכחות. המציאות היא מסקנה לוגית רציונאלית הנובעת מתוך עיון וניתוח המוכיחים שהדבר מצוי וקיים. אמנם עצם היות הדיון במישור השכלי, מותיר את המסקנה כנתון חיצוני בלבד.
אך יש חוויה עמוקה ממנה, קיומית ממנה, ריאלית ממנה, חווית הנוכחות. כאשר נושא הדיון מופיע לפני, אין לי צורך לחקור את מהותו ויותר מכך, איני זקוק לכלים חיצוניים על מנת לוודא את קיומו – זוהי הנבואה המיוחדת לישראל. זה הוא עצם מעמד הר סיני ומגמתו.
גילוי ה' לאברהם אבינו, "הציץ עליו בעל הבירה"6, הפך להיות קניין, סגולה לעם ישראל. "אנוכי מגן לך". זו היא התכונה שתלך ותתגלה בפועל במתן תורה. "וכל העם רואים את הקולות". לפי זה, ניתן לומר כי יש הדגשה מיוחדת בשימוש בביטוי אנוכי, אני כאן, אני – ברור של מציאות. אנוכי – אני נוכח כאן – גילוי של נוכחות.
יתכן כי המשך הדברים, "אשר הוצאתיך מארץ מצרים", מפגיש את העם עם חוויה לאומית קיומית אשר מביאה לידי ביטוי את הנוכחות האלוקית שחוו חמישים יום לפני המעמד.
ד. יעקב ומשה - חשש מהסתרת ה"אנכי"
כאשר יעקב יורד למצרים הוא יודע כי תקופת שעבודם של בני ישראל במצרים תהיה תקופה של הסתרה. הוא יודע שה-"מקוצר רוח" לא יאפשר הופעה ומפגש כמו אצל האבות. רבש"ע צריך לעודדו – "אל תירא מרדה מצרים אנוכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך גם עלה"7. בחינה זו של "אנוכי", תרד מצרימה ולא תעלם ותתנדף. בסוף התהליך תתגלה מחדש ב"אנוכי" של מתן תורה.
משה, שפועל לגילוי בחינה זו של "אנוכי", חושש מאד כי עצם היותו שליח מהווה מחיצה בפני גילוי ה"אנוכי", לכן הוא שואל/מתלונן "מי אנכי... כי אוציא את ישראל ממצרים"8. רבש"ע יודע כי משה הוא שליח המתבטל לגמרי כלפי הקב'ה ולכן לא יהיה גורם מפריע אלא דוקא גורם המבטא באופן גמור את הופעת ה' על עמו – "וזה לך האות כי אנכי שלחתיך, בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוקים על ההר הזה".
ה. לאחר מתן תורה
גם לאחר מתן תורה יבואו הדברים ויישארו חקוקים בלב האומה לדורות. "רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב. ויאמר ה' אליי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדום ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדום"9. התכונה הישראלית של "אנוכי מגן לך" והאותנטיות של המסורת המשפחתית המעבירה את חוויית המפגש, יוצרת ודאות באירוע לאומי יסודי זה. אלה יבואו לידי ביטוי גם בנבואה המגלה הופעה זו בפועל וגם במסורת המחברת את השרשרת עד מתן תורה.
אך לא רק כחוויה אלא גם כהוויה יומיומית. גילוי ה' אלינו ב"אנוכי" הוא הקדמה למסכת שלמה של מטלות המהוות יישום של ההתגלות הזו. חז'ל דורשים את המילה כראשי תיבות: ר' יוחנן דידיה אמר: "אנוכי" נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית10 (אני את נפשי כתבתי ונתתי). כלומר, אישיותי, כביכול, באה לידי ביטוי בכתובים שהם הדבקות בתורה וקיום מצוותיה. אלה, פותחים שער למפגש עם ההופעה האלוקית בעולם. "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן למען ישמע העם בדברי עמך – וגם בך יאמינו לעולם"11.
מכאן ואילך דברי תורת משה – כמבוררים מפי השכינה.
בעומק הדברים ובמהלכי ההיסטוריה ישנה הופעה שלישית. התכונה הישראלית וההופעה האלוקית ייפגשו גם מבעד לצעיפי ההסתר – "ואנוכי הסתר אסתיר פני"12. גם כאשר אין נבואה והתורה אינה מושלת בכיפה, אפילו בימים בהם ישראל נמצאים בגלות, רבש"ע המסתתר בחביונם של המאורעות ומתכסה בערפילי עננים, מציץ מחלונות ליבם של ישראל ומיצר בצרתם – "עמו אנוכי בצרה".
כוחה של אמונה וודאות של קשר תמידי יעניקו את הכוחות לשוב ולהיבנות "אנוכי אנוכי הוא מנחמכם"13.
ו. סיכום
לא בכדי זכתה הכלה לפגוש את החתן, לא בכדי דימו חז'ל את הפגישה לחתונה, הקשר שנוצר אינו דבר חיצוני, אינו דבר רחוק הקיים בערפילי התבונה, אלא גילוי ויציאה לפועל של הוויה חיה ותוססת, מלאה ומפעימה, הנטועה עמוק ביסודות החיים. לפעמים גלויה ולפעמים נסתרת, אך לעולם חיה וקיימת.
לעיון ולדיון:
כיצד מתבארת מהות ה"אנוכי" אל מול נטייתו של האדם לאנוכיות?
1. משנה, סוף תענית
2. פרקי דרבי אליעזר (היגוי) – "חורב" פרק מ'
3. מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מס' דבחדש יתרו פרשה ב' ד"ה 'ויגד משה'
4. שער השירים רבה [וילנה] פרשה ו' ד"ה ג' חכו ממתקים
5. בראשית ט"ו, א'
6. בראשית רבה פ' ל"ט
7. בראשית מ"ו, ג'-ד'
8. שמות ג', י"א
9. דברים ד', ט'-י'
10. תלמוד בבלי, מס' שבת דף ק"ה ע"א
11. שמות י"ט, ט'
12. דברים ל"א, י"ט
13. ישעיה נ"א, י"ב