הדפסה
מגילות שונות נדרשו בתחומים שונים עיקריים, שיר השירים על האהבה בין ה' לעם ישראל, מגילת אסתר- הסתר אסתיר פני, מגילה שכולה מספרת את דרך הגאולה וכל אירוע בה זורם ופועל לכיוון גאולתן של ישראל (גם אם באותו רגע אינו נראה כך). איכה שעוסקת בחורבן ביהמ"ק, וכן הלאה.
מגילת רות נדרשת בצורות שונות, אחת הצורות היא ע"פ מדרשי שמות, כלומר כל דמות המופיעה במגילה שמה ניתן לה לא במקרה, אלה דברים מכוונים מלמעלה.
אלימלך- אל?י מ?לך מידת היהירות, אלי תבוא המלוכה.
כיוון שהיה משבט יהודה ונצר לנשיא השבט נחשון בן עמינדב וידע שממנו תצא המלכות (תורה תמימה).
ומכיוון שרצה שאליו תבוא המלכות היה צריך לדעת את תוצאות עזיבתו את ארץ ישראל, לכן קיבל עונש חמור (קול יהודה).
נעמי- ע"פ המדרש נטען שהיו מעשיה נעים ונעימים, משום שהייתה צדקת, הוכחה לצדקותה יש ע"פ פסוק ז' "ותצא מן המקום" וכמו אצל יעקב "ויצא יעקב" כך אצלה, שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם גדול, כשצדיק בעיר הוא זיוה, הוא הדרה, הוא הודה, יצא מן העיר פנה זיוה, פנה הדרה, פנה הודה.
דבר נוסף, נעמי שהיא מתוקה ונעימה כמו שכתוב במשלי "צוף דבש אמרי-נועם".
מחלון וכליון- שניהם מוזכרים בד"כ ביחד שכן הם שווים במעמדם.
מחלון וכליון שמם מרמז על סופם. מחלון מחלה, כליון כליה, מוות.
בספר הזוהר החדש כתוב שמחלון שמו, משום שבסופו מוחל הקב'ה לו על חטאיו. ואלמנתו, רות מיובמת, משום שמחלון היה מוחה במעשי אביו.
דבר נוסף מופיע בגמרא בבא בתרא (צא) ע"פ דברי הימים ששם מוזכרים מחלון וכליון בשמות יואש ושרף ופרוש שמם הוא יואש כיוון שנתייאשו מן הגאולה, שרף- שנתחייבו שריפה לפני המקום.
אפרתים- כוונת הפסוק באומרו אפרתים אינה רק לציון אזור מקום מגוריהם מאפרת אלה גם שפרוש אפרתים כוונתו לתואר אצולה שהיו נותנים, ייתכן שמקורו הוא במילה אפיריון כתר.
התרגום מפרש את המילה אפרתי כ"רבנין" כלומר אנשים חשובים ונכבדים, לאמור שאלימלך, מחלון וכליון היו אנשים חשובים ומכובדים בארץ ישראל והדבר היה ידוע לכל עד כדי שגם עגלון מלך מואב ידע זאת והשיא את בנותיו למחלון וכליון.
בפרקי דרבי אליעזר כתוב שכל מקום בתנ"ך בו מוזכרת המילה אפרתי הכוונה לאדם שהעלה את קרנה של ארץ ישראל, לפני עזיבתם את הארץ היו ראויים אלימלך ובניו לתואר זה.
ערפה- על ערפה לא נאמר הרבה אלה שמה הוא על כך שבפרדתה מנעמי הפנתה לה עורף, כאשר ניסתה נעמי לבדוק את גודל רצונן של רות וערפה להישאר עמה ועם היהדות, ניסתה להניאן מלהתגייר ואכן ערפה הפנתה עורף לנעמי וליהדות.
מעגל השנה -
שבועות
שעור בנושא ''מדרשי שמות במגילת רות''
מגילות שונות נדרשו בתחומים שונים עיקריים, שיר השירים על האהבה בין ה' לעם ישראל, מגילת אסתר- הסתר אסתיר פני, מגילה שכולה מספרת את דרך הגאולה וכל אירוע בה זורם ופועל לכיוון גאולתן של ישראל (גם אם באותו רגע אינו נראה כך). איכה שעוסקת בחורבן ביהמ"ק, וכן הלאה.
מגילת רות נדרשת בצורות שונות, אחת הצורות היא ע"פ מדרשי שמות, כלומר כל דמות המופיעה במגילה שמה ניתן לה לא במקרה, אלה דברים מכוונים מלמעלה.
אלימלך- אל?י מ?לך מידת היהירות, אלי תבוא המלוכה.
כיוון שהיה משבט יהודה ונצר לנשיא השבט נחשון בן עמינדב וידע שממנו תצא המלכות (תורה תמימה).
ומכיוון שרצה שאליו תבוא המלכות היה צריך לדעת את תוצאות עזיבתו את ארץ ישראל, לכן קיבל עונש חמור (קול יהודה).
נעמי- ע"פ המדרש נטען שהיו מעשיה נעים ונעימים, משום שהייתה צדקת, הוכחה לצדקותה יש ע"פ פסוק ז' "ותצא מן המקום" וכמו אצל יעקב "ויצא יעקב" כך אצלה, שיציאת צדיק מן העיר עושה רושם גדול, כשצדיק בעיר הוא זיוה, הוא הדרה, הוא הודה, יצא מן העיר פנה זיוה, פנה הדרה, פנה הודה.
דבר נוסף, נעמי שהיא מתוקה ונעימה כמו שכתוב במשלי "צוף דבש אמרי-נועם".
מחלון וכליון- שניהם מוזכרים בד"כ ביחד שכן הם שווים במעמדם.
מחלון וכליון שמם מרמז על סופם. מחלון מחלה, כליון כליה, מוות.
בספר הזוהר החדש כתוב שמחלון שמו, משום שבסופו מוחל הקב'ה לו על חטאיו. ואלמנתו, רות מיובמת, משום שמחלון היה מוחה במעשי אביו.
דבר נוסף מופיע בגמרא בבא בתרא (צא) ע"פ דברי הימים ששם מוזכרים מחלון וכליון בשמות יואש ושרף ופרוש שמם הוא יואש כיוון שנתייאשו מן הגאולה, שרף- שנתחייבו שריפה לפני המקום.
אפרתים- כוונת הפסוק באומרו אפרתים אינה רק לציון אזור מקום מגוריהם מאפרת אלה גם שפרוש אפרתים כוונתו לתואר אצולה שהיו נותנים, ייתכן שמקורו הוא במילה אפיריון כתר.
התרגום מפרש את המילה אפרתי כ"רבנין" כלומר אנשים חשובים ונכבדים, לאמור שאלימלך, מחלון וכליון היו אנשים חשובים ומכובדים בארץ ישראל והדבר היה ידוע לכל עד כדי שגם עגלון מלך מואב ידע זאת והשיא את בנותיו למחלון וכליון.
בפרקי דרבי אליעזר כתוב שכל מקום בתנ"ך בו מוזכרת המילה אפרתי הכוונה לאדם שהעלה את קרנה של ארץ ישראל, לפני עזיבתם את הארץ היו ראויים אלימלך ובניו לתואר זה.