הדפסה
מעגל השנה - ל"ג בעומר

ל"ג בעומר

ביום א' הקרוב בערב יחגגו-בעיקר הילדים-את ל"ג בעומר סביב המדורות. המבוגרים ידריכו את הנערים הצעירים כיצד להניח נכון את תפוחי האדמה עם הבצלים על הגחלים באופן שלא ישרפו. החברה' יספרו זה לזה צ'יזבטים כל הלילה, יקשקשו, ירכלו, אך בדבר אחד די בטוח שהם לא יתעסקו והוא בשאלה מדוע בעצם חוגגים אנחנו? מה הסיבה למסיבה? מזה בכלל ל"ג בעומר ומדוע חוגגים אותו בעשיית מדורות?

הרבה הסברים ניתן לתת לדבר ואביא אחד מהם. יש משהו בישיבה ליד המדורה שמחבר אנשים יחד. לא לחינם הוטבעה ע"י הפלמ"ח המילה באידיש "קומזיץ" שתרגומה לעברית 'בואו ונשב'. כשהפלמחניקים ישבו ליד המדורה, חמימותה גיבשה אותם ולאורה תוכננו כל מיני פעולות צבאיות. למה גיבוש זה שליד המדורה נעשה דווקא בל"ג בעומר? התשובה לכך קשורה לסיפור שמביאים לנו חז'ל (תלמוד מסכת יבמות סא.) על 24.000 תלמידי הישיבות שבראשות רבי עקיבא שמתו בתקופה הקצרה שבין פסח לל"ג בעומר במגפה ושאלה הגמרא מדוע קרתה טרגדיה זו שפגעה אנושות בעולם התורה שבארץ ישראל? וענתה הגמרא משום "שלא נהגו כבוד זה בזה". דבר זה תמוה שהלוא חז'ל (ברכות סד.) אמרו "תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר 'וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ד' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ' (ישעיה נד) ויותר מזה שהלוא בלשון הגמרא תלמיד חכם קרוי "חבר" ומסביר זאת הרמב"ם בפרוש המשניות ( דמאי ב' ג') "ייקרה לתלמידי חכמים 'חברים' ... כי חברתם זה חברה נאמנה, כי היא חברה לשם שמים" ואיך קרה לתלמידי ר"ע שזלזלו זה בזה? ההסבר לכך הוא שתלמידי חכמים אמתיים יודעים שגם אם השקפותיהם ופסיקות ההלכה שלהם שונות זה מזה, הם לא יפסיקו להיות חברים. הם ידעו לכבד כל דעה, גם זו שחולקת עליהם ולמרות שלא יסכימו זה עם זה הם ימשיכו לאהוב זה את זה. אם כן מה קרה לתלמידי רבי עקיבא שהלכו בכיוון אחר? כנראה שמרוב הביטחון העצמי שהיה לכל אחד מתלמידים אלו במחשבתו שהצדק רק עמו ולא עם זולתו, לא ידעו לכבד ולהעריך גם דעות שחולקות עליהם וכשאין אחדות בתוכנו, באה עלינו כליה. לאחר מלאכת הרכבת הקואליציה נשמעו מפי חכי"ם (בעיקר מהזרם החרדי) שנשארו מחוצה לה ביטויי שנאה נוראיים. שפע של הבטחות לנקמה ולפגיעה באלו שהעזו להרכיב את הקואליציה בלעדיהם. ביטויים אלו-עם כל ההבנה לצערם של אותם חכי"ם-היו קשים לאוזן ובפרט בימים אלו של ספירת עומר וההכנות לל"ג בעומר שאמורים אנו לתקן בהם את שנאת החנם שבתוכנו. ימי הספירה אמורים לקדם אותנו שלב אחר שלב לאותה אחדות של חג מתן תורה בה כל האורות הבודדים של כולנו מאוחדים לתורה אחת וכדרשת חז'ל (מכילתא-מובא ברש"י)על הפסוק "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" -לשון יחיד, לציין שהיו "כאיש אחד בלב אחד".

בשיבתנו סביב המדורה, בין אכילת תפוח אדמה ללעיסת בצל, בין נגיסה מהמנגל לכרסום מנת אבטיח, נזכור שהאש שלה מבטאת את החמימות הכבוד והערכה שצריכים אנו לחלוק זה לזה.

שבת שלום