הדפסה
מעגל השנה - יום העצמאות

בקרובי אקדש

בערב יום העצמאות, היום בו נעלה בשמחה את הרגע הגדול שחל לפני שנה בשוב שבט ליהודה אחרי הפסקת גלות כל כך ארוכה, אנו מעלים את זכרם של קדושי גוש עציון, אשר בדמם קנינו את היום, אשר נפלו במערכה יום לפני הכרזת העצמאות. צף בזכרוננו זכר אותו ערב לפני שנה בדיוק, כשהרדיו הפליט את הידיעה האיומה - כפר עציון עלה באש. מה איום היה הרגע ההוא בשבילנו, מה גדול היה הכאב לגורל אחים, אשר הופקד עליהם התפקיד הקשה של הגנת ירושלים.
"בקרובי אקדש" - סוד זה שנמסר על ידי מרע"ה בעמדם ליד הגופות הצעירות של נדב ואביהו, אשר נשרפו באש אשר יצאה מעם ה' ביום חנוכת המשכן, שאין המקדש הישראלי יכול להתקדש אלא ע"י הקרבת הטובים ביותר, הקדושים ביותר, הנאצלים ביותר.
אין המשכן מתחנך אלא בדם היקרים ביותר, ואשר על כן אין השמחה של החינוך יכולה להגיע לעומקה, אלא אם כן היא סופגת לתוכה את הדמעה החרישית אשר על ידה מרצין הרגע ומתעלה בהוד של קדושה טהורה ונאצלת.
אם התחנכה המדינה, ואם זכינו והגענו לסיום שנת קיומה הראשון, הרי זה רק בזכות הגבורים הללו אשר בגופם הגנו על ירושלים עיר הקודש, אשר הפקירו את עצמם, אשר מסרו את גופותיהם לספוג את המהלומה העיקרית, ואשר בנפלם הם השאירו לנו את החיים.עם זה גם נעלה את זכרן של בנות עציון, אלה אשר בחרו במות גבורות בידי עצמן ולא מסרו את עצמן בידי שפלים לטמאם.
ומיהו זה חסר הלב אשר יואל לחשוב כי רק למען קצת יותר נוחיות ינוצל המעמד המדיני, מיהו זה אשר יחשוב כי רק למען היות עם ככל העמים הקרבנו את הקרבנות הללו. מיהו אשר נתן לנו את הזכות הזאת לנצל את השארותנו בחיים, אם לא למען לשמור על צואתם הקדושה של הללו אשר במותם הקנו לנו את החיים?
"ועל פני כל העם אכבד", נדע נא כי רק אז יש לנו הזכות למדינה בהשתמשנו בכל אשר זכינו למען הגדיל כבוד ה'. אם נדע להשליט בתוכנו חוקי צדק ואמת, אם נדע שלא ישכן באהלנו עולה, אם נדע כי אין בקרבנו מחוסר לחם ובגד ודירה, כי אין בקרבנו ספסרים המספסרים בדמם של אחרים. אם תקום המדינה ותתבסס על העמקת הערכים המקוריים של ישראל - שמירת שבת, שמירת טהרת בנות ישראל, ושמירת הכשרות, אז נדע כי לא לריק נפלו, כי יש ויש להם שארית. בזאת, ורק בזאת, ננוחם.
ההיסטוריה שלנו יודעת הרבה על מות קדושים, היא יודעת גם על קהלות הקודש אשר נספו כולם בבת אחת. אולם לא רבים המקרים אשר היתה מיתתם מיתת גבורים נלחמים, אשר לא נפלו עד אשר רותה חרבם מדם האויב.
כפר עציון, הוא אשר גם בנפילתו לא היה בו משום נצחון לאויב, אשר גם בעמוד השרידים בחצר עציון, ובהצטבר הערימה הדלה של הנשק בטבור החצר היה משום הפתעה לאויב לראות מה גדולים צריכים להיות הקרבנות אשר יצטרך לתת אם יבא להכריע את ישראל במערכה.
עוד נכונו לנו ימים קשים. עוד היה הדבר לפני הפלישה הסדירה של צבאות ערב מכל הצדדים. עמידת גבורה זו נסכה בקרב הערבים את הרגשת האימה והפחד אשר היתה כל כך אופיינית בקרבות הבאים. במסירות נפש נפלו למען תקומת יהודה וישראל.
נדע להיות ראויים להיות נושאי מסורת של מסירות נפש אשר הנחילוה לנו.