הדפסה
מעגל השנה - יום העצמאות

עצמאות ישראל ולימוד תורה

היהודים הפזורים בארצות הגולה מצטרפים יותר ויותר לחגיגות "יום העצמאות". מתאספים בהמון בתי כנסיות כדי לשבח לבורא עולם על הטוב אשר גמלנו עם תקומתה של מדינת ישראל, לשמוע דברי תורה בשבחה של המדינה ולהתפלל לשלומה וטובתה.
ביום "חג העצמאות" מן הראוי שנשים אל לבנו גם את הטובה הגדולה אשר עושה לנו המדינה בכל הנוגע לפתיחתם של שערים חדשים לעצם לימודה של תורה. המדינה היא מעוז ומגדול לדעת תורה ולהרבצת תורה גם במדינת ישראל וגם בתפוצות הגולה.
שנינו משמו של ר' יוסי בן חלפתא " "מבקש אתה לראות פני שכינה בעולם הזה עסוק בתורה בארץ ישראל". זכינו ומדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתינו בשלישית, הפכה למרכז התורני הגדול ביותר בו מתרכזים לומדי תורה וגדולי תורה. אין עוד מדינה בעולם כמו ארץ ישראל בה ניתן לקיים את הצו השמימי של "והגית בו יומם ולילה" במילואו ובמלוא משמעותו. וכבר אמרו אבות החכמה, "אין תורה כתורת ארץ ישראל"
נתברכה הארץ שה' דורש אותה "מראשית השנה עד אחרית שנה", גדברי הכתוב בספר דברים. זה משרה עליה הוד ושגב ממרומי השמים מעל, דבר המשפיע שפע רב על יושבי הארץ בכלל ועל העמלים בתורה בפרט.
צירוף זה של קדושה ולימוד פותח שערים. בכוחו של העוסק בתורה בארץ ישראל להגיע אל שערי השמים הנפתחים לפניו.
אברהם אבינו שנצטווה לעזוב את ארצו ואת מולדתו, כדי לקיים את דבר ה' "לך לך מארצך וממולדתך ובית אביך אל הארץ אשר אראך"… (בראשית כ, א) הגיע אל פיסגת אמונתו במרום הרים בארץ ישראל. "ויקרא אברהם שם המקום ה' יראה, אשר יאמר היום בהר ה' יראה" (בראשית כב, יד).
יצחק אבינו שנצטווה לא לעזוב את ארץ ישראל בנה מזבח בבאר שבע "ויקרא בשם ה'" …(בראשית כו, כח). ויעקב אבינו בהגיעו להר המוריה, כמו שרש"י מפרש את הפסוק : "ויפגע במקום - הוא הר המוריה קרא בקול גדול : "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" (בראשית כח, יז). בארץ ישראל בלבד בכוחו של אדם להגיע לשיא התעלותו הרוחנית ולחוש כי הוא ניצב בפתחו של שער השמים.
שלושת האבות - כל אחד מהם בדרך המיוחדת לו - הטביעו את רישומם על חיי העם בהתהוותו וחישלו בו את יסודות אמונתם בבורא שמים וארץ.
שלושתם, מבשרי ברית הנצח בין עם ישראל וארץ ישראל, כפי שזו מצאה את ביטויה בברית המשולשת שכרת ה' עם אברהם, יצחק ויעקב על פיה ניתנה הארץ לבניהם אחריהם עד עולם.
בברית בין הבתרים אמר ה' לאברהם : "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם והייתי לכם לאלוקים (בראשית כא).
ובהבטחתו ליצחק נאמר : "גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך" (בראשית כו).
ויעקב בחלומו שומע בשלישית את דבר ההבטחה השמימית : "והנה ה' ניצב עליו ואימר אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. והיה זרעך כעפר הארץ ופרצתה ימה וקדמה וצפונה ונגבה ונתברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך"…(בראשית כח).
ההבטחה השמימית לעם ישראל על ארץ ישראל, כפי שזו ניתנה לאבות האומה - קיומה מותנה בהתנהגותו של עם ישראל ובאורח חייו על פי תורת ישראל. וזאת אנו למדים מפנייתו הישירה של ה' אל עם ישראל : "והייתם לי קדושים, כי קדוש אני ה' ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ).
ומפרש רש"י במקום : "והייתם לי, אם אתם מובדלים מהם, הרי אתם שלי ואם לא הרי אתם כנבוכדנאצר וחבריו". במילים אחרות, בקדושת ישראל עצמאותו של עם ישראל בארץ ישראל, כעם בן חורין.
וכדי להגיע לדרגה עליונה של קדושה מוטלת עלינו המצווה של לימוד תורה כלשון רמב"ם ב"יד החזקה" : "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו , בין בעל יסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מהצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל, אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר 'והגית בו יומם ולילה' " (הלכות תלמוד תורה פ"א).
הלימוד הוא שמביא לידי מעשה. על ידי לימוד התורה והבנת אמיתה של תורה מתעלה האדם בקדושתו ומכוחה של התעלות זו, גם מתחזק הקשר הנפשי בינו לארץ הקודש, הלא היא ארץ ישראל.
ואין לך מקום מתאים יותר ללימוד שבקדושה מאשר בארץ הקודש - הארץ שהיא בטבורו של עולם ונטלה תשעה קבין מכלילת יופי , מתוך עשרה שירדו לעולם.
"ואתן לך ארץ חמדה" (ירמיהו ג' י"ט) - דורש המדרש תנחומא : "הארץ שנתחמדו בה כל גדולי עולם".
לא רק גדולי עולם חומדים את הארץ, כל אדם מישראל שתלמודו בידו - חומד את ארץ חמדת אבות.
ארץ זו שנשתבחה בתורה מוגדרת כ"ארץ טובה ורחבה" ומסביר הנצי"ב מוולוז'ין : "ארץ טובה ורחבה שם יהיו עשירים בדעת ובגבהות הנפש, ונכלל המשמעות טובה שהיא הרחבת הדעת המביא לידיעת ה' והשגחתו שעל ידי עבודתו ותורתו מתנהג כל השיכות ארץ ישראל. וכבר ביארנו בס' במדבר בדבר יהושע וכלב, טובה הארץ מאוד, מאוד שאמרו, כי השפעת טוב הארץ תלוי בהשגחת ה' ובמעשה תורה ועבודה וגמילות חסדים" (העמק דבר, שמות ג, ח).
סיכומם של דברים, ארץ ישראל שהיא ארץ טובה ורחבה מרחיבה את דעתו של אדם ללימוד וכל טוב יימצא בה. ועל כך אנו מודים לה', מדי יום ביומו, בברכת המזון : "על שהנחלת לאבותינו ארץ טובה ורחבה…" ודרשו חז'ל : "כל שלא אמר "ארץ חמדה וטובה ורחבה" בברכת הארץ… לא יצא ידי חובתו…"
ר' יהודה בן בתירא אומר : "טובה זו תורה…" (ברכות מח, ב). יוצא איפוא שבצד ההודיה על ארץ חמדה, אנו מברכים גם על ארץ טובה, הינו על התורה הקשורה בארץ טובה שהנחיל ה' לאבותינו ולנו עד עולם.