הדפסה
מעגל השנה : אלול

לולא אלול

raphy 2  לולא אלול

בחודש אלול, כשכל ההורים מציפים את ילדיהם בברכת הדרך על חזרתם ללימודים, הילדים עצמם יודעים שלפניהם עומד כמעט חודש שלם ללא חגים וחופשות, ללא טיולים והרפתקאות. חודש שדורש נחיתה מחודשיים שלמים של חופש, לרצף של ישיבה והקשבה.

כשבאופק מתקרבים חגי תשרי, קשה להפנים את העובדה שהם מוקפים השנה בחודשים אלול וחשוון הריקים לחלוטין, ומכריחים אותנו לשוב לשגרה כראוי. גם חודש אלול אליו נכנסנו רק לפני כמה ימים, מהווה עבורנו מעין 'מבוא' לימים הנוראים ולחגים שיבואו בתשרי, ולא ציון לדבר עצמו. המבוא הזה נראה לנו ללא תוכן, ללא חג מהתורה או מדרבנן ואפילו לא צום כדי לשבור את הרצף.

ואולי, אפשר לראות את הדברים קצת אחרת ולהפוך את החודש הראשון של השנה למקפצה עבור השנה כולה. תחילת שנת הלימודים הגיעה, אך זהו גם סופו של מעגל השנה. סוף של תקופה עמוסת חגים וחוויות. סיום שמבשר פתיחה.

כדי להתחיל שנה חדשה, צריך לסכם מה היה לנו, מה צריך לשנות, לחזק או לשפר ולקבל על עצמנו יעדים לשנה החדשה. אלו לא חייבות להיות דווקא משימות מעשיות, אלא קודם כל ובעיקר גישה חדשה, החלטה של התחדשות והתרעננות. זה אולי זו הרגשה קצת מוזרה לדבר על התחדשות חודש לפני ראש השנה, אבל החודש הזה משמעותי ביותר. אם תשרי הוא חודש החגים וחשוון הוא חודש ההפנמה של התהליך שעברנו, הרי שאלול הוא חודש ההכנה לכל אלו. הכנה לתהליך הפנמת כל המטען הרוחני שנספוג בחודש תשרי.

הכנה זו מתחילה בהתעוררות, אותה מסמל מנהג עם ישראל לתקוע בשופר כל חודש אלול כדי להתעורר מחדש. השופר מעורר דווקא מעצם היותו טבעי, ללא השפעת הציפוי החיצוני או הסדר הפנימי, וכפי שהגדיר זאת הרמב"ם "היה קולו עבה או דק או צרור כשר שכל הקולות כשרין בשופר" (היד החזקה – הלכות שופר). לא נבחרה חצוצרה היודעת לתת תחושה של הכרזת מלכות ולא הכינור מעורר הגעגוע, לא הנבל האצילי ולא קלרינט המכניס עליזות ואף לא טקסיות התוף, אלא השופר הפשוט והכפוף גם יחדיו. השופר במצבו הטבעי ללא כיוון טון או צליל, בקולו העבה או הדקיק, והעיקר קול ממקור טבעי ואמיתי.

נראה כי לאחר שנה של התרחקות מעצמנו וממקור נשמתנו, אנו זקוקים לכלי שיעיר אותנו, שיזכיר לכל אחד ואחת את הצורך לחזור לכוחותינו לפנימיותנו, כחלק א-לוה ממעל. אנו מתעוררים לחזור ליופי הראשוני הטבעי שבכל אחד, ומשתדלים להתחיל שנה חדשה נקיים ומלאי חיים. והאפשרות שתהיה זו שנה אחרת, תלויה רק ברצון הפנימי.

ראשי תיבות רבים יש לחודש אלול, המוכרים שבהם הינם 'אני לדודי ודודי לי' ממגילת שיר השירים, ו"וּמָל ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱל-הֶיךָ". שני הפסוקים מבטאים את אותו הרעיון - הקשר האישי של כל אחד עם הקב"ה והיכולת שלנו להגיע לידי כך, ולולא חודש אלול, שאלו אותיותיו בסדר הפוך (לולא = אלול), איך יכולנו לקבל שנה חדשה? לולא הזמן המוענק לנו להכנה חשובה זו, האם יכולנו לחדש כל שנה את הקשר, להעמיק ולבסס את הברית בין ישראל לקב"ה?!

לא סתם הביטוי לפתוח 'דף חלק' הוא סמל להתחלה נקייה וטובה. בתחילת שנת הלימודים כשתיקי הגב של התלמידים הצועדים לבית הספר או לתיכון מלאים במחברות חלקות ועטופות, מלוות בעפרונות חדשים ומחודדים ובמחק נקי ולבן, גם הלב מלא בתקוות חדשות, מעצמם וממוסד הלימודים. בסופה של שנה ובתחילתה של אחרת, הנשמה של כל אחד מאתנו היא זו המבקשת לעצמה תקוות חדשות ובניית אמון חדש בעצמנו וביכולת החיבור עם אבינו מלכנו

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה