הדפסה
מעגל השנה : אלול

מצוה וזמנה -לדוד, ה' אורי

מנהג קהילות האשכנזים לומר מראש חודש אלול את המזמור "לדוד, ה' אורי וישעי" (בעדות המזרח יש אומרים אותו בכל יום). וכן כתב במטה אפרים (סימן תקפא סעיף ו, ודבריו הובאו במשנה ברורה שם ס"ק ב) "נוהגין במדינות אלו, מראש חודש אלול ואילך עד יום כיפור לומר בכל יום אחר גמר התפילה מזמור כז בתהלים, 'לדוד ה' אורי וישעי' בקר וערב. ואומרים אחריו קדיש יתום. ואנו נוהגין לאמרו עד שמיני עצרת ועד בכלל" (האמור כאן 'שמיני עצרת' הכוונה היא לחו"ל, כלומר שאין אומרים אותו בשמחת תורה, ועל פי זה נוהגים בארץ ישראל לאומרו עד הושענא רבה).

נימוקים שונים ניתנו לאמירת המזמור "לדוד, ה' אורי וישעי".

בקיצור שולחן ערוך (סימן קכח סעיף ב) נתן טעם למנהג שאומרים מזמור זה עד אחר חג הסוכות "על פי המדרש: ה' אורי' – בראש השנה, 'וישעי' ביום הכיפורים, 'כי יצפנני בסכה' – רמז לסוכות".

לעומת זאת, יש שמייחסים אמירת מזמור זה דוקא לחודש אלול ועשרת ימי תשובה. למשל בליקוטי מהרי"ח (חלק ג, דף נו, ב) הביא מסידור רבי שבתי (סידור חשוב ביסודות התפילה) "שבמזמור הלז יש בו הכוונה של הי"ג מידות של רחמים, ולכך יש בו (במזמור זה) י"ג שמות הוי"ה (שמות ה'), ולכך אומרים אותו מראש חודש אלול, כי מראש חודש אלול נפתחו הי"ג מקורות מי"ג מידות הרחמים..."

על פי הטעמים השונים נחלקו המנהגים באילו ימים אומרים מזמור "לדוד, ה' אורי" ובאילו תפילות אומרים אותו. המנהג הנפוץ בארץ ישראל הוא, כאמור, שאומרים אותו אחרי התפילה בקר וערב מב' דראש חודש אלול, הוא יום א' אלול ועד שמיני עצרת (ואין עד בכלל). לגבי התפילות – בנוסח אשכנז נוהגים לאמרו בקר וערב, כלומר אחרי ערבית ושחרית, אבל בנוסח ספרד (נוסח החסידים) אומרים אותו אחרי שחרית ומנחה (ערב – אחרי תפילת בין נערביים, שהיא תפילת מנחה.

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה