הדפסה
יהדות - גמרא

סנהדרין דף קי - רבי עקיבא

 shutterstock_103225520 (2).jpg  סנהדרין דף קי - רבי עקיבא

 

א"ר טרפון: תמיה אני אם יש בדור הזה שיכול להוכיח, א"ר אלעזר בן עזריה: העבודה אם יש בדור הזה שיכול לקבל תוכחה, א"ר עקיבא העבודה אם יש בדור הזה שיודע היאך מוכיחין, אמר רבי יוחנן בן נורי מעיד אני עלי שמים וארץ שיותר מחמש  פעמים לקה (ר') עקיבא על ידי לפני רבן גמליאל ביבנה שהייתי קובל עליו וכל כך אני יודע שמוסיף בי אהבה, לקיים מה שנאמר הוכח לחכם ויאהבך:   ילקו"ש  קדושים רמז תריג

תניא, אר"ג: פעם אחת הייתי מהלך בספינה וראיתי ספינה אחת שנשברה, והייתי מצטער על תלמיד חכם שבה, ומנו? רבי עקיבא; וכשעליתי ביבשה, בא וישב ודן לפני בהלכה. אמרתי לו: בני, מי העלך? אמר לי: דף של ספינה נזדמן לי, וכל גל וגל שבא עלי נענעתי לו ראשי  תלמוד בבלי מסכת יבמות דף קכא עמוד א

אספו לי חסידי.. כרתי בריתי (עלי זבח) ... [אלו] רבי עקיבא וחביריו שמסרו עצמן לשחיטה על דברי תורה.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קי עמוד ב

אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות. אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו; כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו. חזר ובא לפני הקב"ה, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י? אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.   מנחות דף כט עמוד ב

הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. (ומאן) +מסורת הש"ס: [מאן]+ נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נ עמוד א

תנו רבנן: פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה, בא פפוס בן יהודה ומצאו לרבי עקיבא שהיה מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה. אמר ליה: עקיבא, אי אתה מתירא מפני מלכות? אמר לו: אמשול לך משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה! אף אנחנו, עכשיו שאנו יושבים ועוסקים בתורה, שכתוב בה +דברים ל'+ כי הוא חייך וארך ימיך - כך, אם אנו הולכים ומבטלים ממנה - על אחת כמה וכמה. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לרבי עקיבא וחבשוהו בבית האסורים, ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו. אמר לו: פפוס! מי הביאך לכאן? אמר ליה: אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה, אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים.   מסכת ברכות דף סא עמוד ב

 

בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבינו, עד כאן? אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה בכל נפשך - אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו? היה מאריך באחד עד שיצתה נשמתו באחד. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך באחד. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: זו תורה וזו שכרה? +תהלים י"ז+ ממתים ידך ה' ממתים וגו'! - אמר להם: חלקם בחיים. יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי העולם הבא. (שם)

 

                מעשה

" תניא:   מעשה  ומתו בניו של רבי עקיבא . נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול.

   בשעת פטירתם עמד רבי עקיבא על ספסל גדול ואמר:

   אחינו בית ישראל, שמעו !  אפילו שני בנים חתנים – מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם.

   ואם בשביל עקיבא באתם – הרי כמה עקיבא בשוק !

   אלא  כך אמרתם: תורת אלוקיו בליבו !  וכל שכן ששכרכם כפול !

   לכו לבתיכם לשלום ! ".   (מועד קטן כא:).

  1. מה ניתן לדעת על האופן שבו הלכו בני רבי עקיבא לעולמם?
  2. מהו השוני באווירה, מהתיאור המוכר לנו על מותו של רבי עקיבא עצמו?
  3. במה התנחם רבי עקיבא?
  4. מה תמוה בזה?

" וקשה, וכי רבי עקיבא שאף לכבוד!?  ועוד, וכי קצת כבוד הוא נוחם על שני בניו שמתו !?

  אלא, רבי עקיבא חש שמא מיתתם היתה מסיבת חטאם או חטאיו, וזה היה הצער העיקרי שלו.

  ואחרי שראה  שנתקדש שם שמיים וכבוד ה' נתרבה על ידי מיתת בניו, כמו שאמר:

    'כך אמרתם: תורת אלוקיו בליבו וכל שכן ששכרכם כפול !" , ופירש רש"י שלכבוד התורה באתם.

    זה היה כוונת הכבוד שלו ובזה התנחם. כי אחרי שנתקדש שם שמיים על ידיהם, הרי מוכח שגמרו           

    תפקידם בעולם הזה".  (שם משמואל, כי תשא).

  1. היכן רמוזה האפשרות ממנה חשש רבי עקיבא בתוך הפסוקים הבאים:

"כי ה' אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם כשמרו וזרע רשעים נכרת (כט) צדיקים יירשו ארץ וישכבו לעד עליה (ל) פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תהגה משפט (לא) תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו". (תהילים ל"ו).

  1. במה התנחם רבי עקיבא?
  2. מהו הנותן משמעות למותו של אדם לפי מדרש זה?
  3. מהי משמעות ברכת הפרידה של רבי עקיבא לפי הדברים הבאים?

"אמר רבי לוי בר חיא: הנפטר מן המת אל יאמר לו: 'לך לשלום', אלא 'לך בשלום'.

הנפטר מן החי אל יאמר לו: 'לך בשלום', אלא 'לך לשלום'.

  1. מהו ההבדל בין 'בשלום', ו'לשלום' ?