הדפסה
יהדות - כשרות

כשאתה קונה 'כחול לבן'...


ענייני הכשרות לא מתחילים בבית!
עוד קודם לכן נדרש האדם מישראל להעמיד לנגד עיניו את נושא הכשרות. למעשה, כבר בעת בחירת חומרי הגלם שמהם מכין האדם את לחמו – צריך הוא להקפיד על דברים רבים, והוא הדין בימינו, כבר בעת קניית מוצרי מזון המוכנים לאכילה.
בעיות רבות המתעוררות בענייני כשרות - ניתן היה לפתור מתוך מחשבה תחילה, כבר במקום קניית המוצרים, ואם בשלב זה נדע להזהר – נחסוך לעצמנו בעיות רבות וכאב ראש לא קטן. מתבקש, אם כן, כי הנושא שנפתח בו הוא נושא ההכשרים.

המעיין במודפס על אריזות המזון יגלה כי ישנם "נותני כשרות" רבים מאוד בעולם. כיצד ניתן לדעת מי מהם מוסמך ויכול לתת הכשר ומיהו אינו מוסמך לכך?
עבורנו, הרבנות הראשית לישראל היא זו הקובעת מי מוסמך וראוי לתת הכשר, ומי לא.
יש לדעת כי הטיפול בהכשרות מתחלק לשניים:
א. הכשרים בתוך מדינת ישראל
ב. הכשרים הניתנים מחוץ למדינה למוצרים המיובאים לארץ

נפתח במוצרים 'כחול-לבן':
במדינת ישראל ניתנה אך ורק ל"רבנויות" הסמכות לתת הכשרים. אלו תהיינה רבנויות הערים, המועצות הדתיות או המקומיות.
לתשומת לבכם: כל הבד"צים למיניהם אינם "חוקיים" ואינם מוסמכים מבחינה חוקית לתת הכשר, ועל כן לעולם לא נמצא חותמת של בד"ץ (=בית דין צדק) שבה מופיעה המילה "כשר". במקום זאת יופיע הכיתוב העוקף "בהשגחת בד"ץ פלוני" או נוסח דומה. בגלל אי חוקיותם של הבד"צים, נוצר מצב משפטי מסובך, שאינו מאפשר לבד"צים לתבוע יצרני מזון המזייפים את חותמותיהם, ועל כן, אנו הצרכנים, צריכים מאוד להיזהר בקניית מוצרי בד"ץ ולהקפיד שיתלוה אליהם הכשר של הרבנות או, לחילופין, לוודא שבאותו פריט - אין זיוף.
הבדצ"ים מודעים היטב לבעיה קשה זו, ועל כן, בכל שנה לפני פסח יוצאת חוברת מפורטת ובה רשימות כל החברות ובעלי העסקים המחזיקים בהכשר של אותו בד"ץ. בנוסף לכך, קיים פרסום מסודר בעיתונות החרדית ועל גבי פשקווילים (=מודעות רחוב), המוקיע את הזיפנים ומזהירים את הציבור מפני מקומות שהוסרה מהם ההשגחה בגלל אי ציות למשגיחים. גם מי שאין בידו את כל החוברות של כל הבד"צים יכול תמיד להתקשר אליהם בכדי לברר לגבי מוצרים מסופקים.
אנו מקוים שנוכל לפרסם בהקדם את מספרי הטלפונים של כל הרבנויות ורבני הערים יחד עם מספרי הטלפונים של הבד"צים.
בפעם הבאה אי"ה,נפרט את הבעיות שאנו עלולים לפגוש בכשרות המוצרים המיובאים מחו"ל.