הדפסה
יהדות - הלכה

מניעת חילול שבת הנעשה לצורך פיקוח נפש (א)



שאלה:
מקום מגורי כ- 20 קילומטר בן הבסיס בו אני משרת. בשבת בבוקר עליי לשוב לבסיס כדי להמריא לטיסת סיור ימי שגרתי לאורך חופי מדינת ישראל. האם מותר לצאת לחופשה בערב שבת, על דעת לשוב בשבת בבוקר לבסיס?

תשובה:
א. במצב שהצורך לחלל שבת לשם פיקוח נפש כבר קיים, אלא שעל ידי נקיטת אמצעים שונים או פעולות שונות לפני שבת ניתן להפחית או למנוע צורך זה, מבואר בתשובות החתם סופר[1] שאנו מצויים בכך, כדי שלא נצטרך לחלל שבת, וחובה זו להפחית לצמצם או למנוע את הצורך בחילול שבת חלה גם על איסורי דרבנן[2].

בשל כך אין לאדם לפטור את עצמו מההכנות לקראת שבת בטענה שבשבת יהיה מותר לו לעשותן מחמת פיקוח נפש. אומנם, אם הצורך לחלל שבת לשם פקוח נפש אינו קיים אלא מוטל בספק, וכגון שעשוי להיווצר מצב של פיקוח נפש, אף שאין חובה לנקוט בפעולות שונות לפני שבת כדי לצמצם ולמנוע את הצורך לחלל שבת, מכל מקום ראוי לעשות זאת לכן ראוי ליולדת שהגיעה לחודש התשיעי להריונה, שתכין בערב שבת את כל הנחוץ לה, שמא הלידה תארע בשבת.

ב. מאידך, אם למניעת הצורך לחלל שבת מטעמי פיקוח נפש נדרש טורח רב, אין חובה לנקוט בפעולות שונות במהלך השבוע שמטרתן לצמצם או למנוע את הצורך לחלל שבת. לכן, חייל שחייב לחזור למחנה בשבת לשם פיקוח נפש, וכגון שעליו לצאת לסיור, אינו מחויב להישאר מערב שבת במחנה כדי למנוע את חילול השבת בחזרתו מביתו, אם ההשארות בשבת במחנה כרוכה בטורח רב. אומנם הקושי בניתוק מן המשפחה בשבת שונה מאדם לאדם, אך באופן כללי יש להחשיבו כטורח רב. והיות שהפיקוח נפש קיים ממילא ואין החייל הוא זה שגורם לצורך בחילול שבת, אף שעל ידי הישארותו בבסיס בשבת יצומצם חילול השבת, מעיקר הדין אין חייבים למחות בו אם יוצא לביתו ביום שישי על דעת לחזור בשבת.

ג. אומנם הגר"מ פיינשטיין[3] מחייב רופא שיודע שמשמרתו הבאה בשבת בבוקר, לשבות כבר מערב שבת סמוך לביה"ח, דבר שיאפשר לו להגיע ברגל, ואם הדבר אינו ניתן, עליו לשבות בביה"ח עצמו, גם במחיר שלא יהיה לו יין וסעודת שבת כהרגלו בביתו וכן פסק בספר שמירת שבת כהלכתה[4], מכל מקום אין כן דעת הגרש"ז אוירבאך[5] . נראה שגם הגר"מ פיינשטיין לא דיבר אלא במצב של ודאי, אך במצב שקיים ספק אם יוצר הצורך בחילול שבת, יתכן שגם הוא יסכים שמותר לצאת בערב שבת לביתו על דעת לשוב בשבת בבוקר, תוך כדי חילול שבת. מכיוון שעל פי רוב הצורך לחזור לצבא בשבת מוטל בספק, אם מפני מזג האוויר הגורמים לביטול או דחיית המשימה, ואם בשל החלטות הדרג הפוקד הנובעות משינויים בנתוני המודיעין, יש להקל על חיילים לצאת לביתם בערב שבת, או להישאר בביתם אם כבר יצאו לחופשה במהלך השבוע, גם כשנאמר להם שעליהם לשוב בשבת לבסיסם. (עיין בספר הצבא כהלכה[6] שהביא בשם החלקת יעקב שסמך על הטעם שמא החייל יחלה ולא יצטרך לשוב).

ד. ההיתר לצאת לביתו בערב שבת על דעת לשוב בשבת בבוקר לבסיסו, הוא דווקא אם יוצא לביתו ולא לבית חברו או למקום אחר. זאת משום שרק היציאה למשפחתו נחשבת "צורך מצווה", כדי שלא יתבטלו הוא ובני משפחתו ממצוות עונג שבת, משא"כ כשיוצא למקום אחר.

סיכום: מעיקר הדין, אין למחות ביד חייל היוצא ביום ששי לביתו על דעת לשוב בשבת לצורך פעילות ביטחונית, גם אם חזרתו לבסיס ודאית וכרוכה בנסיעה ברכב.










[1] חיו"ד סימן שלח סוף ד"ה "גם מה שכתב".

[2] משנ"ב סימן רמ"ח ס"ק כה.

[3] שו"ת אג"מ ח"א סימן קל"א.

[4] פרק מ' סעיף כ"ב, פרק מ"א סעיף ל"ו.

[5] שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ב הערה ק"ד, פרק מ הערה ס"ד.

[6] עמוד רנה הערה 41.