הדפסה
יהדות - הלכה

התורה והמדינה - חלק א'


בספרו "עמוד הימיני" (שער א סימן ט) מנסה מרן הגר"ש ישראלי לברר מה הן ההגדרות הקובעות את גבולות סמכויותיו של המלך או של מי שקיבל את סמכויותיו, כגון הממשלה. בשבועות האחרונים הוכחנו כי סמכותו של המלך נובעת מבחירת העם בו וקבלת עול מלכותו וממילא "קול המון כקול שדי". אומנם עדיין צריך לבאר מה הן הסמכויות והיכן המקור הקובע את הגדרתן. בפרשת המלך בתורה (דברים יז ) לכאורה אין זכר לדיון בסוגיא זו . הראשון שעסק בכך, ודבריו נשתמרו לדורות, היה שמואל הנביא (שמואל א פרק ח). תוך כדי המשא והמתן עם העם על הצורך במלך , הכדאיות או אי הכדאיות בקיומו של מוסד זה , מנסה שמואל לשכנע את העם על פי פשט הכתובים שה"עיסקא אינה משתלמת" . שמואל מפרט את "משפט המלך" חובותיו של העם כלפי המלך או זכותיו של המלך כלפי העם (תלוי בנקודת המבט) ומזהיר " וזעקתם ביום ההוא מלפנ?י מ?לככם אשר בחרתם לכם ולא יענה ידוד אתכם ביום ההוא " (שם יח) .העם איננו נרתע ומתריס כלפי הנביא "ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו. והי?ינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו"(שם יט-כ). סופו של הויכוח בהבאת הדברים לפני הקב'ה וקבלת אישורו "וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזנ?י י?דוד.ויאמר ידוד אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו"(שם כא-כב).לאחר ששאול נבחר ע"י הקב'ה וקיבל אף את אישור העם "אשר בחר בו ד'… ויריעו כל העם ויאמרו יחי המלך"(שם י' כד) כותב שמואל את "משפט המלוכה לפני ד'". מהיכן שאב שמואל את הדברים ? וכיצד באים הדברים לידי ביטוי בדברי הפוסקים ובעיקר הרמב"ם? על כך נדון בשבועות הבאים.

מתוך עלון חמדת הימים : www.eretzhemdah.org