הדפסה
יהדות - אמונה

למה התגיירתי?


היום קוראים לי "אבי". כשנולדתי קראו לי "איברהים". נולדתי בכפר קטן בלבנון, בין ארזי הלבנון עצי ענק אדירים זקופים וחזקים. עצים שלפי מה שסיפרו לי בילדותי בנו מהם את בית המקדש.
כשנולדתי - הייתי יהודי. אף על פי שאמא שלי ערביה, ואבא שלי ערבי והאחים וכל המשפחה ערבים - אני נולדתי יהודי. אני יודע שעל פי היהודים רק מי שאמא שלו יהודיה - הוא יהודי, ואמא שלי ערביה, אף על פי כן אני יהודי.

כך על כל פנים הרגשתי מיום שעמדתי על דעתי. על פי הרגשה זו פעלתי כל חיי. אני לא יודע למה הרגשתי כך, אולי איזו סבתא רחוקה שלי היתה יהודיה שנחטפה על ידי שייך ערבי, אולי לא. בכל מקרה משהו בשורש שלי הוא יהודי.


אפילו אם לא היתה לי סבתא יהודיה, ודאי הוא שנשמתי עמדה על הר סיני. בשעה שעמים כמו ישמעאל אדום ומואב לא רצו את התורה - היא לא התאימה להם. אני בוודאי צעקתי "זה מתאים לי מאוד". אני בטוח שצעקתי בכל כוחי "נעשה ונשמע".


אני רואה אתכם תמהים מנין אני יודע?


אני באמת לא יודע את זה כמו שיודעים כל דבר רגיל, לא לימדו אותי את זה ולא קראתי על כך בשום ספר. אבל זה מה שאני מרגיש בכל ליבי. בגלל ההרגשה הזו סיכנתי את החיים שלי ושל משפחתי עשרות, מאות ואלפי פעמים.


מיום שנולדתי ועמדתי על דעתי גיליתי שמתאימה לי מאוד הדרך של עם ישראל. קשה לי לראות את עצמי חי על "גזל" כמו הבדויים שמחנכים את הילדים שלהם מגיל קטן לגנוב, לשדוד ולא להתפס. הרבה "שבטים" ו"חמולות" בלבנון חיים בצורה שכזו. לא יכולתי לראות את עצמי חי על גניבות. לא ראיתי את עצמי מחנך את ילדי לגנוב. לי זה לא מתאים.


אני רואה את הקוראים הישראלים מרימים גבה ולא מאמינים שדבר כזה יתכן. אבל אם קשה לכם להאמין לי – תזכרו בכמות הגדולה של גניבת המכוניות שהיתה אצלכם על ידי הפלשתינאים. הם עשו את זה בעידוד השלטון המרכזי. הרשות הפלשתינאית ושוטריה. לא היו להם נקיפת מצפון על הגניבות הללו כמו שלחתול אין שום נקיפות מצפון כשהוא טורף אפרוח. אלה החיים של החתול ואלה החיים שלהם. הם באמת לא יכולים לחיות עם הציווי של "לא תגנוב". אני לא יכולתי לחיות עם "תגנוב". מכאן הסקתי שאני לא שייך להם.

גם דרך חיים של הנוצרים לא התאימה לי. אנשים שרוצחים בלילה וביום מתפללים בכנסיות. צין צביעות כזו. גם כל התמונות והפסילים שלהם לא נראתה לי בכלל. לא בשבילי.


לא מתאים לי! אני יהודי.
-------
אני זוכר את עצמי כילד מסתובב בשבילי הכפר, בלי ללמוד תורה ודעת כמו כל הילדים בכפרי הלבנון.
ההורים שלי היו קצת שונים מכל ההורים בכפר, הם לימדו אותי בגיל הגן לקרוא ולכתוב ערבית אנגלית וצרפתית ואפילו עברית.
לימוד שפות יכול להיות הצלה של ממש למי שחי בלבנון. שם החיים תלויים לך מנגד. התמצאות בחיים יכול להיות שאלה של חיים ומות. אם הבנת טוב צליל מסוים בשיחה שנאמרה לידך - אתה חי. אם תאמר משפט נכון לאדם הנכון בזמן הנכון - אתה עשוי להציל את משפחתך.
רוב הילדים בלבנון לא לומדים בבית ספר אני משער שלחלק מהקוראים זה לא כל כך ברור. אצלכם לימוד ילדים הוא מצוה גדולה "ושננתם לבניך", בתי ספר הוקמו אצלכם לפני 2000 שנה[אליהו1] . אבל המושג הזה של "בתי ספר" בכל העולם הוא "חדש" לחלוטין. אולי בן מאה שנה. ברוב מדינות ערב וגם בלבנון לא מכירים את המושג הזה. חוץ מבני העשירים שלומדים בבתי ספר פרטיים רוב הילדים לא לומדים לימוד מסודר. מצב זה היה טוב בשבילי. יכולתי ללמוד כל מה שהורי ידעו וכל מה שרצו ללמד אותי.
הם גם שלחו אותי ללמוד תורה ודעת אצל השייך של הכפר. זקן חביב וחכם שלימד אותי את כל סודות האיסלאם. דבריו היו חשובים מאוד והם הביאו אותי בסופו של דבר לידי החלטה על הדרך המיוחדת שלי בחיים.
רוב הישראלים לא מכירים את הקוראן. ולא מבינים איך הגעתי מהקוראן למה שהגעתי. הם בקושי מכירים את ההיסטוריה של העם הערבי. הם לא יודעים שערבים מעריצים את מוסה ואיברהים הלא הם משה ואברהם הם קוראים לילדים שלהם בשמות של משה ואברהם. הם מכבדים גם את יצחק ויעקב. זו הסיבה שיש מסגד גדול מאוד על קברם, על מערת המכפלה.
האמונה של האיסלאם בנויה על ההתגלות שהיתה למשה רבנו על הר סיני. על יציאת מצרים של עם ישראל. על מתן תורה וכד'. כל מה שהשייך לימד אותי על הקוראן, על מוחמד ועל תולדות האיסלאם הביא אותי ללכת אל המקור – אל היהדות, ולא אל החיקוי – האיסלאם.
מאיפה ידעתי על המקור? מההורים שלי. הם לימדו אותי תנ"ך והיסטוריה של עם ישראל. לא רק אני בערתי באהבה לעם הזה. גם הורי היו כך וגם כל אחי.
יש תנ"ך מתורגם לערבית. יש תירגום של התנ"ך כמעט לכל שפה. התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר בעולם. 1080 !! זה מספר השפות שאליהם תורגם התנ"ך. רוב האנשים לא יודעים שיש והיו כל כך הרבה שפות וניבים בעולם. הוא הודפס ב- 3.950.000.000 עותקים (שלוש מליארד ועוד תשע מאות וחמישים מליון!!). המספר הזה גדול בכמה מליארדים מכל ספר אחר בעולם. הוא הודפס ותורגם כל כך הרבה,,, כי הוא משמעותי לסינים, יפנים, אינדיאנים, רוסים, אתיופים, אנגלים, אוסטרים, הונגרים, פרסים ולעוד מאות עמים שונים. הוא היה משמעותי גם למשפחה שלי.
למדתי עברית, למדתי תנ"ך וקראתי אותו אולי מאה פעמים. קראתי ולמדתי שהתנ"ך לא מכסה על משה ועל אברהם ועל דוד כשהם חוטאים. תפקיד חשוב של מישהו לא מכשיר כל נבלה שהוא עושה. את העקרון הזה שכתוב אצלכם בתנ"ך כבר שלושת אלפים שנה ויותר עוד לא למדו בלבנון. אצלנו בלבנון כל מנהיג היה לוקח לו מכל הבא ליד. בתים או נשים, כסף או שדות. כל הסיפור של דוד ובת שבע לא יובן כלל וכלל במציאות של לבנון. מה החטא בזה ישאלו כל אצילי ערב.
אני יודע שגם בעולם הנוצרי התקשה אלפי שנים להבין מה היה חטאו של דוד? הרי כל המלכים וכל הנסיכים וכל הארכי חשמנים והבישופים שלהם היו נוהגים כך יום יום. מה חטא דוד הם ישאלו. זו זכותו
אלפי שנים לא הבינו האירופאים מה חטאו של דוד. הרי כל בישוף ניצל את זכות "הלילה הראשון" מכל כלה שנישאת. הם חיו בבערות איומה עד שהמוסר של אלוקים נכנס להם סוף סוף לראש. היום הם כבר זכו ללמוד משהו מהתנ"ך. אם היום איזה נשיא באירופה ינסה לעשות כמעשה דוד בבת שבע הוא יהיה בבעיה לא קטנה. אם זה יהיה באמריקה - הוא עלול להיות מפוטר. (זכרו את קלינטון).
בכל מקרה אתם הישראלים צריכים לזכור שהעולם כפי שהוא נראה לכם היום זה לא העולם שהיה כך במשך שלושת אלפים שנה. הוא הולך ומתעדן הוא לומד לאט לאט להתנהג בצורה נכונה, להתאים את עצמו למוסר התנ"ך. המוסר של לאלוקים.
האדם שנבחר להיות הסמל והדמות שדרכה העולם ילמד מה הוא מוסר של מנהיגים, היה דוד המלך. הוא שילם על כך מחיר כבד. בכה, בקש סליחה. כל התהילים מלא בכאבי הנפש של דוד, בתיקון, ובדרך להתקדם הלאה.
הרבה דברים למדתי בתנ"ך שלכם. אנושיות, תרבות, יחס לאלוקים, יחס למסכנים, שיווין, צדקה, דרך ארץ, צלם אלוקים ועוד ועוד. כשהסתכלתי מחוץ לתנ"ך כשהסתכלתי על העולם ראיתי איך העולם כולו לאט לאט במשך אלפי שנים מאמץ לעצמו יותר ויותר חלקים מהתרבות שלכם. ראיתי גם שהעולם מנסה להתכחש לעובדה שכל הדברים הטובים באו לו מכם. זה אולי מובן אבל בודאי זה לא מוצדק.
עכשיו אולי תבינו למה כל כך רציתי להתגייר. למה רציתי להיות חלק מהעם הזה. למה רציתי להיות שותף בתהליך של תיקון העולם? סוף סוף אנחנו והעולם עוד באמצע הדרך ואני רוצה להיות שותף במהלך הזה שמביא טוב לעולם.
אבי







[אליהו1] כוונתי לתקנת "יהושע בן גמלא" אחד הכהנים הגדולים בסוף ימי הבית השני שכונן בתי ספר בכל ישוב יהודי. כשהתגיירתי גיליתי שרב היהודים חושבים שכל העולם מתנהג כמותם רק שהם לא עושים ברית מילה. זו טעות גדולה. מצד אחד ויש בזה הרבה אמת מצד שני. אומות העולם מאמצות לאט לאט הם מאמצים דרך החיים של העם היהודי במודע או שלא במודע. בדרך כלל שלא במודע. אני לא מאמין שעשרה אחוז מכלל המורים בעולם יודעים שהעם שהמציא את המושג הזה של "בתי ספר" לילדים - זה העם היהודי. הבעיה הגדולה יותר היא שגם המורים היהודים לא יודעים שהעם היהודי הקדים בענין בתי הספר את כל העולם התרבותי באיזה 1900 שנה.