הדפסה
יהדות - אמונה

היחזרו עשרת השבטים?

חזונו של יחזקאל על חלוקת הארץ לשבטים לעתיד לבא מלמדנו, שכל השבטים יחזרו לארץ ישראל. האומנם יחזרו?
נחלקו בזה ר' עקיבא ור' אליעזר: "עשרת השבטים אינן עתידין לחזור, שנא' - ואשליכם אל ארץ אחרת כיום הזה - מה היום הולך ואינו חוזר, אף הם הולכים ואינם חוזרים דברי ר' עקיבא. ר' אליעזר אומר כיום הזה, מה היום מאפיל ומאיר, אף עשרת השבטים שאפילה להם, כך עתידה להאיר להם" (סנהדרין קי ב). בהמשך הגמ' מובאת מחלוקת נוספת, האם יש לעשרת השבטים חלק לעוה"ב. אף כאן פוסק ר' עקיבא לחובתם, אין להם חלק לעולם הבא. ומכל מקום האם חולק ר' עקיבא על יחזקאל הנביא?
שאלה נוספת מתעוררת לאור דברי הרמב"ם (שמיטה ויובל י ח): "משגלה שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט מנשה, בטלו היובלות, שנאמר "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה". בזמן שכל יושביה עליה, והוא שלא יהיו מעורבבין שבט בשבט אלא כולן יושבין כתקנן....". נמצאנו למדים שאחד התנאים לקיום היובל הוא, שכל השבטים מחולקים ויושבים על נחלתם.
מקור דברי הרמב"ם במסכת ערכין (לב ב): "יכול יהו עליה והן מעורבין, שבט בנימין ביהודה ושבט יהודה בבנימין, יהא היובל נוהג? ת"ל לכל יושביה. בזמן שיושביה כתקונן ולא בזמן שהן מעורבין". אין חולק על גמרא זו.
נשאלת השאלה, הרי מובטחים אנו על חזרת היובל ושמיטה מהתורה יחד עם כל שאר היעודים (כדברי הרמב"ם מלכים יא א), א"כ היאך אפשרי הדבר לדעת ר' עקיבא, שאמר שעשרת השבטים אינם עתידים לחזור?
רש"י על המשנה בסנהדרין הביא דברי גמרא (מגילה יד ב), המספרת שירמיהו הלך להחזיר את עשרת השבטים ויאשיהו מלך עליהם. הסביר רש"י שאין מאורע זה סותר את דעתו של ר"ע, מפני שירמיהו לא החזיר את כולם אלא את מקצתם.
אירוע זה התרחש שלושים ושש שנים לפני חורבן ממלכת יהודה (עיין מסכת ערכין לג א ובתוס'). כשחרב המקדש, גלו כולם לבבל. כעבור שבעים שנה חזרו ובנו את בית המקדש השני.
נחלקו רבותינו האם נהג יובל בבית שני. יובל נוהג מהתורה רק בשעה שכל עם ישראל נמצא בארץ ישראל. האם היו כל השבטים בארץ בזמן בית שני, או שחסרונם של עשרת השבטים עיכב את הדין של: "כל יושביה עליה"? דעת רבנו תם שנהג יובל מהתורה (גיטין לו א תוד"ה בזמן) מכיון שירמיהו החזיר כל עשרת השבטים. ואע"פ שלא עלו כולם, חשובים אלו שעלו - "כל יושביה עליה". אם כן אף לר"ע שלא עתידים לחזור עשרת השבטים, יכול חזון יחזקאל להתקיים על ידי אלו שחזרו ונתערבבו בישראל. "...כפי הנראה כיוון שהתקבצו כל השבטים הידועים לארץ ישראל והם מעורבבים עתה זה בזה מאז גלו מצב זה נקרא כל יושביה עליה" (שם). הנידחים שאיננו יודעים היכן הם, אינם מעכבים.
בהלכה נוספת, פוסק הרמב"ם שתהיה חלוקה לשבטים לעתיד לבוא (הלכות מלכים יב ג): "בימי המלך המשיח כשתתישב ממלכתו ויתקבצו אליו כל ישראל, יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש שתנוח עליו, שנאמר וישב מצרף ומטהר, ובני לוי מטהר תחילה,... ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם, שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני, אבל אינו אומר על שהן בחזקת כשרות זה ממזר וזה עבד...".
אמנם בשאלה האם נהג יובל בבית שני, דעת הרמב"ם, שלא נהג. "אע"פ שלא היה יובל בבית שני, מונים היו אותו כדי לקדש שמיטות" (שמיטה ויובל י ג).

פרק נוסף מהספר יפורסם אי"ה בקרוב

המחבר הינו ר"מ בישיבת עטרת כהנים, ומלמד בין היתר שיעורי תנ"ך. בימים אלו רואה אור ספרו "אורות מציון" בהוצאת ספריית חווה. הרב שלמה אבינר נוהג לכנות את המחבר בתואר "גדול מסבירי התנ"ך במזרח התיכון".