הדפסה
יהדות - אמונה

רפואה על פי הרמב''ם

שאלה:
ראיתי ספר עם שיטה רפואית על פי הרמב"ם. הרי הרמב"ם היה גאון בתורה וגם רופא גדול .אני מבין שרב אינו רופא, אך הרמב"ם היה שניהם, לכן, נראה צודק לילך על פי הדרכותיו בענייני רפואה ובריאות, כגון מה שכתב בהלכות דעות פרק רביעי.
תשובה:
זהו עלבון גדול לרמב"ם. כי רוב דברי הרמב"ם ברפואה, אין מקורם גילוי שמיימי או מסורת חז'ל שקיבלו מדוד לדור עד משה מסיני. אלא זו רפואה ישנה, שהייתה מקובלת באותה תקופה, ובהיותו רופא גדול הוא ליקט את הסולת הנקיה של הרפואה בת זמנו. מאז עברו שמונה מאות שנה, והרפואה התקדמה. אנו מכירים את מקורות הרמב"ם ברפואה. הם מופיעים בשמונה ספרים של כתביו הרפואיים שתורגמו מערבית לעברית, על ידי ד"ר זוסמן מונטנר. מקורותיו, הם רופאים מאומות העולם, במיוחד גלינוס, שהרמב"ם מאוד מעריכו בתחום הרפואי ולפעמים חולק עליו. כמובן ,כאשר גלינוס מתחיל לדבר בענייני אמונה נגד משה רבינו, הרמב"ם יוצא נגדו בשצף קצף.
אם כן, אין זו רפואת הרמב"ם אלא רפואת גלינוס. כמובן ,ישנם כמה דברים שמקורם בקודש, כגון לא להיות זולל וסובא, שמלבד הנזק הרפואי זו מידה רעה.
כמו שאמרו חז'ל, שיש לילך אחרי החכם אשר בימיך, קל וחומר שיש לילך אחרי הרופא אשר בימיך ולא רופא שחי לפני שמונה מאות שנה. המדע משתנה, הוא בונה תיאוריות על יסוד עובדות. כיוון שעובדות מתווספות, לפעמים משתנות התיאוריות. אמרנו קל וחומר, כי בתורה, תלמיד הינו יותר קטן בחוכמה מרבו, כי חוכמתו באה מרבו, ורבו מרבו, עד משה מסיני .בכל זאת התורה גזרה לילך "…אל השופט אשר יהיה בימים ההם"(דברים יז,ט). במדע זה הפוך, רופא בן ימינו, יודע יותר מרופא מדורות עברו. יתכן שאותו מדען מלפני כמה דורות היה גאון אדיר, בכל זאת הרופאים יודעים היום יותר דברים ממנו. לכן קל וחומר, שיש לילך אל הרופא אשר יהיה "בימים ההם"- כלומר בימינו.
מקור ידיעותיו המדעיות של הרמב"ם אינו שמיימי אלא ממדע בן זמנו. כך הוא כותב בעצמו בהלכות קידוש החודש; שכל חשבונותיו האסטרונומים מקורם מאנשי מדע יוונים ובכל זאת יש לקבלם "שכל דבר שנתגלה טעמו ונודעה אמיתתו בראיות שאין בהן דופי, אנו סומכין על האיש שאמרו או שלמדו על הראיה שנתגלתה והטעם שנודע" (פרק יז הלכה כד).
גם ב'מורה נבוכים' הוא כותב פעמיים שהידיעות האסטרונומיות של חז'ל, אינן ממקור שמיימי (מורה נבוכים ב, ח. ג יד ). וכך כותב , רבי אברהם בן הרמב"ם שהיה שופר נאמן לאביו, שבענייני מדע, אין לתלמידי חכמים ידיעות בתור תלמידי חכמים (מאמר על אודות דרשות חז'ל , מודפס בתחילת עין יעקב).
בהחלט יתכן תלמיד חכם שהוא גם איש מדע, אך אותו מדע הוא לא למד בגמרא אלא בספרי מדע.
לכן, זהו עלבון גדול לרמב"ם לקבל את אמרותיו הרפואיות כאילו הן תורה מן השמיים, ולהשוות את גלינוס לאלוה, אותו גלינוס שהרמב"ם לחם נגדו בכמה עניינים.
בודאי, יש אמת רפואית בדברי הרמב"ם, אך יש לבדוק כל עניין לגופו. ד"ר זוסמן מונטנר כותב בהקדמתו לכתבי רפואה של הרמב"ם, שרוב דבריו אבד עליהם הכלח, אך יש כמה דברים נכונים, במיוחד בתחום הרפואה המונעת. עדיף לא לחלות מאשר להתרפא בצורה יעילה. עצותיו של הרמב"ם בנידון נכונות עד עצם היום הזה: אכול מזון בריא, אל תאכל יתר על המידה, אכול מזון המסייע לפעולת מעיים תקינה, עסוק בפעילות גופנית (הלכות דעות ד טו).
ויהי רצון, שד' ישלח רפואה שלימה לכל חולי עם ישראל .