הדפסה
חינוך - אישים

הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ''ל

1865-1935 כבר בילדותו ברוסיה בלט בצדקות מיוחדת ובקנאות חריגה. אחרי גיל בר מצוה עזב את ביתו ונדד בין ישיבות שונות. שקדנותו המופלגת הגיעה עד ל- 8 שעות לימוד של 60 דפי גמרא בעיון ביום. התחתן בגיל עשרים, והתמנה לתפקיד רב קהילה בהיותו בן עשרים ושלוש. בן עשרים ושש הוציא את ספרו הראשון.
לאחר מספר שנים, והימים ימי הולדת של ההסתדרות הציונית, החל הכיוון הלאומי להכות שורשים עמוקים בכתיבתו. רגשותיו הלאומיים החזקים באו לביטויין בשנת 1904 עת עלה ארצה וקבל את תפקיד רבנות העיר יפו. בפועל שימש בכוח פעלתנותו וסמכותו התורנית כרב גם לכל המושבות בארץ . בתור רב היה מעורב מאוד בחי התושבים בבעיות חינוך, סכסוכים ובעיות השעה. ערך מסעות ביקורים בין המושבות ועורר את החלוצים החילוניים לשמירת שבת,
כשרות ולהתקרבות לדת.
משהוזמן לועידת "אגודת ישראל " שנערכה בגרמניה עזב בכאב לב את הארץ בכדי לעורר את לבבות הרבנים החרדים לתמיכה בציונות. עם צאתו את הארץ פרצה מלחמת העולם ה- 1 והרב נאלץ לשמש כרב בשוויץ ובלונדון מספר שנים עד שהתאפשרה חזרתו ארצה. משחזר ארצה מונה כרבה הראשי של ירושלים. יותר מאוחר ייסד את הרבנות הראשית לישראל ושימש כרב הראשי הראשון. באותו המגמה של קרוב החרדים לרעיון הציוני הקים תנועה ציונית דתית בשם "דגל ירושלים" תנועה שנפלה במהרה.
הרב קוק הקים בירושלים ישיבה , יחודית לאותם ימים , שחינכה את תלמידה לאהבת העם והארץ , ושילבה לימודי הלכה , מחשבה , הסטוריה של עם ישראל ופיתוח ההבעה – הישיבה נקראה " מרכז הרב". מפעלו העיקרי של הרב היה הספרות הענפה פרי עטו שהנחיל לדורות.
מספריו שכבר יצאו לאור – אורות, אורות התשובה, אורות התורה, עולת ראי"ה (פרוש לסידור ),
עין אי"ה (פרוש לאגדות הש"ס), מוסר אביך, איגרות הראי"ה, הלכה ברורה ( תמצית הלכתית לצד הגמרא – על חיבור זה עבד 12 שנה ), ועוד עשרות מאמרים, כתבי עת וספרים . ייחודו הבולט
בהגותו ובהתנהגותו היה יחסי לחילונים. הרב קוק בלט בקשריו החמים עם החילונים ובהשפעתו עליהם. קשרים אלו נבעו לא רק מתכונת האהבה לכל אדם שפעמה בו בחזקה, אלא גם מתוך השקפתו המעמיקה שראתה את היסודות החיוביים שבאופיו של הטיפוס של החלוץ הארץ ישראלי הפורק עול מתוך שאיפות פנימיות ליהדות מפותחת ולא גלותי. מעומק ליבו שאף ולחם לשמירת האחדות בעם ולהנחלת אהבת ישראל וראית הטוב בכל אדם ובכל זרם בעם.
בערוב ימיו סבל ייסורים קשים בהאכל גופו על ידי מחלת הסרטן, אך למרות יסוריו המשיך לטפל
בצרכי הציבור ולכתוב את כתביו לדורות, עד שנפח נשמתו ונטמן בלויה רבת משתתפים מכל גווני הציבור בהר בזיתים.