הדפסה
חינוך - אישים

ר' אברהם יצחק הכהן קוק (א)

ר' אברהם יצחק הכהן קוק נולד בעיר גריבה הסמוכה לדווינסק בט"ז אלול תרכ"ה למשפחה מיחסת של תלמידי חכמים מבהקים. אביו, ר' שלמה זלמן, היה מבחירי תלמידי וולוז'ין, ואמו פערל זלאטא הצדקנית היתה בתו של ר' רפאל, מגדולי חסידי חב"ד שבעירה. בגריבה שררו יחסי שלום, שלוה ואהבה בין "מתנגדים" ל"חסידים", ומאלה גם מאלה עצבה אישיותו הפלאית של הרב. כפתו הראשונה נתפרה ע"י האם מפסת אריג שנגזר מכפתו של האדמו"ר החב"די המנוח - ה"צמח צדק". היתה זו מתנה מסבא רפאל החסיד כסגלה לקדשה וטהרה, וכה נתחבבה על הילד עד שהיה מתעורר עת היתה נשמטת מראשו.
כשהובא אברהם יצחק הצעיר ל"חדר" ללמוד קריאה מתוך הסדור, סרב בתקיפות ללמוד. "אני רוצה ללמוד בספרים הגדולים", אמר בהצביעו על "שלחן ערוך", ועל עוד ספר גדול ועבה. רק כשהסבר לו כי לשם כך יש ללמוד תחלה בספרים הקטנים, התרצה ופתח במרץ בלמודיו, וכה הצטין בהם עד שקלט גם את למודי השלחן המקביל, שלחן החמש. בבחינה השבועית כשגמגם אחד התלמידים ה"גדולים" מיד השיב במקומו תשובה כהלכה.
אביו, שהיה בקי בתנ"ך, וסגנונו העברי צח ונאה, הרגיל את בנו לשפת הקדש, עד שטרם סימו חמש בראשית, כבר דבר עברית בחפשיות. אוהב ארץ ישראל היה ר' שלמה זלמן, ותמיד היה אומר: "מי יתן ואמכר את הבית ואעלה לארץ ישראל". אהבה זו דבקה בבנו הרך. את חבריו ב"חדר" היה מסדר שורות, שורות, כשתרמיליהם על שכמם כמתכוננים לדרך רחוקה. החילים הקטנים היו שואלים: "אנה אנו הולכים?" וה"מפקד" - אברהם יצחק עונה - "לארץ ישראל".