הדפסה
חינוך - מערכים חינוכיים

קדש חייך ...


פעולה לחבריא ב' על קידוש ה' בחיינו.

רקע:
שי הוא "חוזר בתשובה". זה קורה במשפחות הכי טובות. הוא בן 16, ויום אחד הוא הגיע למסקנה שהוא רוצה להיות דתי. הרקע לא כל כך חשוב (הוא היה הולך להרצאות של "מכון מאיר" , קורא קצת ספרים ועוד...) . שי, כדתי "חדש", לא כל כך ידע כיצד לנהל את יומו אך מאז ומתמיד הוא היה בחור מסודר. כל בוקר היה מכין רשימה מה עליו להספיק באותו יום. כעת כשחזר בתשובה, החליט לנהוג באותה דרך. הוא הבין שדתי צריך לקיים מצוות, אז הכין רשימה של מצוות שעליו לקיים כל יום וסימן ü לאחר ביצוע כל אחת. ברשימות, שהייתה מונחת תמיד בכיסו הופיעו:
נטילת ידים
תפילה
לוודא שהאוכל כשר
וכן הלאה...

כל יום הוא היה מסמן "וי" לאחר ביצוע כל מצווה. רשימתו לא כללה את כל התרי"ג (הרי לא כל יום שבת... והוא לא כהן או מלך ואינו מקריב בביהמ"ק וכו'). היא כללה רק מצוות שעליו לקיים כל יום.

ברם הייתה מצווה אחת שעליה התלבט האם לצרפה לרשימה: "קידוש ה'". התלבטותו הייתה כפולה. ראשית, שי ידע שיש מצוות שבהן "בדיעבד" למשל: השבת גזלה וגט. ואלו מצוות שעדיף לא להזדקק להם. לכאורה, חשב, כך גם ב"קידוש ה'". אנו מעדיפים לחיות, ורק אם חו"ח במלחמה , חבורת שודדים וכו', יתכן ותאלץ לקיים את המצווה. התלבטותו השניה הייתה כיצד ניתן לקיים את המצווה? הרי אם קיים מצוות קידוש ה' סימן שאיננו עוד בחיים, וכיצד יוכל לסמן ü?
בפעולה זו ננסה להעמיק במצוות "קידוש ה'" (מצווה אחת מהתרי"ג, בה כולנו חייבים). ננסה להבין אם אנו חייבים לקיימה וכיצד. נחשוב יחדיו האם עלינו לקרוא לחניכינו להקפיד על מימושה. נקודת המוצא תהיה התלבטותו של שי ה"חוזר בתשובה".
הקדמה זו, הייתה קצת ארוכה. היא נועדה לך כאמצעי להתחיל ולבחון על- ידו את נושא "קידוש ה'.

נקודה למחשבה (ללא קשר לפעולה) , מה דעתכם על שיטתו של שי, להחזיק רשימה ולסמן "וי" בעת קיום כל מצווה האם יש בה יתרונות ומהם הם החסרונות עצור לרגע של מחשבה- מה שבטוח, יש כאן נושא נוסף לפעולה.

מטרת הפעולה:
החניך יבין ש"קידוש ה'" הנה מצווה בה אנו חייבים כל יום וכל שעה.

מהלך הפעולה:

שלב א'- סיפור מהסניף...
המדריך יספר לחניכים את הסיפור הבא:
********
ישיבת מדריכים סוערת
ישיבת המדריכים החלה באיחור. חלק מהמדריכים נכנסו לא מזמן להדרכה, והם לא מתכוונים לוותר. חייב להיות שינוי. לדעת כולם, המצב הדתי בסניף איננו מזהיר (זה בלשון המעטה...). בישיבה הקודמת כבר הסכימו כולם לייחד את נושא החורף לחיזוק הרמה הדתית. בנוסף לשיעורים, לדברי תורה וכו' הוחלט גם לצאת לכמה מבצעים מעשיים (תנועת נוער או לא?) תקוות המדריכים הייתה שבעזרת המבצעים הם יחזקו בפועל את הרמה הדתית של החניכים. הויכוח שגרם לפיצוץ הישיבה הקודמת הייתה שאלה, באיזה "מבצע" לעסוק. ברור שצריך להתמקד באחד, אך כל מדריך בחר "מבצע" אחר. איש לא היה מוכן לוותר או להתפשר, "כי בנפשו הדבר"! הישיבה היום נועדה להכריע.
******

המדריך יציג לחניכים כרטיסים המציגים את עמדות המדריכים (נספח מס' 1)
המדריך יבקש מהחניכים לבחור כרטיס אחד שלדעתם יסייע בחיזוק המצב הדתי בסניף.
שים לב! כדאי ואף רצוי להשתמש במצבים הקשורים לסניף שלכם! וכך תוכלו לשפר את המצב הדתי בסניף שלכם.

שלב ב'-
המדריך יעלה לדיו את הנקודות הבאות:
האם נושאים כמו זהירות בדרכים או כבוד הזולת עשויים לעזור לנו בעת טיפול ברמה הדתית?
האם עולמנו הדתי קשור רק לחילול שבת או לכשרות או שהוא מקרין על אורח חיינו בכל: במידות ובמוסר, בנימוסים ובכביש, בסגנון הדיבור, בהתנהגות באוטובוס, בכל?!
מכאן קרובה הדרך ל"קידוש ה' בחיים" באורח החיים! אם ה' ותורתו הופכים אנשים למוסריים ואנושיים, לרגישים ואוהבים- הרי שזה ירומם את קרנה של התורה בעיני הבריות ויקדש את שם ה' ברבים.
חלק מהציבור החילוני אינו מכבד ואינו גאה ביהדותו. האם יתכן שזה נובע מיחס מוטעה כלפי היהדות? אולי אם היו רואים בתורה מקור ושורש, המסייע ומכוון את האדם באורח חייו, היו מגלים יחס אחר והתעניינות אמיתית במורשתם.
בשורה כזאת של קידוש ה' בחיים תושג רק ע"י אנשים המגלמים את "תורת החיים" בחייהם.

שלב ג'- לימוד מהמקורות
המדריך יחלק לחניכים תנ"ך ואת רשימת המקורות הבאים. המדריך יבקש מהחניכים לעיין בתנ"ך ולחשוף, באילו תחומים מופיע בתנ"ך הביטוי קידוש ה' (האם רק באינקווזיציה או בשואה או בחלק מאורח חיינו?! ).

רשימת המקורות:
ויקרא י"א (ל"ט-מ"ז) (מאכלות אסורים)
ויקרא י"ט (א'- י"ט) (בין אדם לחברו)
ויקרא כ' (א'-י"א) (קדושת החיים)
ויקרא כ' (כ"ב-כ"ז) (קדושת החיים בארץ ישראל)


שלב ד'-
המדריך יחלק את החניכים לקבוצות קטנות את דף המקורות המצורף (נספח מס' 2) על החניכים ללמוד את הדף בקבוצות.

סיכום:
משמעות המושג "קידוש ה' בחיים" היא משמעות עמוקה ומלאת תוכן, "קידוש ה'" אינו משהו חד פעמי אלא משהו יום- יומי שבא לידי ביטוי במעשינו יום, יום דקה, דקה. נצליח לקדש שם ה', כשאמונתנו תקרין ותשפיע על עצם חיינו. על יכולתנו להשקיע בפרטים קטנים. על מסגולתנו להתמודד עם קשיים. על יכולתנו לתרגם ערכים וסיסמאות לעשייה יומיומית ואמיתית בהתמדה!


נספח מספר 1:

מוקי- מדריך שבט מעלות: צריכים להלחם בחילול שבת בכביש. זה נושא בוער כיום וביכולתנו להשפיע ממש. נעמוד בצמתים בימי שישי ונחלק כרטיסי ברכה בהם נקרא לנהגים לא לנסוע בשבת. הפעילות גם תגביר את גאוות היחידה שלנו כשומרי שבת. אחר כך בפעולה, נדון באווירה שיש לשבת אצלנו...

דפי- מדריכת שבט ניצנים: עלינו להלחם בתאונות דרכים. זהו נושא כאוב וביכולותנו להשפיע ממש. נעמוד בצמתים, באמצע השבוע, ונחלק כרטיסי ברכה בהם נקרא לנהגים לנסוע בזהירות. הפעילות תגביר את המודעות שלנו לנושא. אחר כך, בפעולה, נדון על ההתנהגות שלנו בכביש (כרוכבי אופניים הולכי רגל וכו')

אלי- מדריך שבט ניצנים: אני מעדיף משהו יומיומי. אל תתפלאו- אך אני מציע את נושא ה"כשרות". נבדוק עם החניכים את הכשרות בקיוסקים שבאזור הסניף. החניכים תמיד קונים שם ולא מקפידים לבדוק. יחדיו נבקש לראות "תעודת כשרות". היכן שאין נודיע שלא קונים שם יותר. אח"כ נשלח מכתב לעירייה בשם כל הסניף. זה ישמש אמצעי לחץ על בעלי החנויות ויגביר את המודעות שלנו להקפיד על הכשרות.

גבי- מדריך שבט מעפילים: לדעתי הגיע הזמן לטפל בבעל דוכן הפלאפל. כולנו יודעים איך הוא צועק על הפועלים שלו. ממש מעליב אותם לפני כל הקונים. עלינו להבהיר שאוכל ממקום כזה- אנחנו לא קונים! זה ישמש כאמצעי לחץ על בעל החנות ויגביר את מודעות החניכים לנושא "כבוד הזולת"


נספח מספר 2:

"כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה ומוזהרים שלא לחללו. כיצד?..."
(הלכות יסודי התורה פרק ה', הלכה א')

התמונה העולה לעינינו לשמע המושגים הללו חוזרת אל חשכת הגלות- למסעי הצלב, עלילות הדם, האינקוויזיציה. ואכן, בכך עוסק הרמב"ם בהמשך ההלכה-

"... כיצד? כשיעמוד עובד כוכבים ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל המצוות האמורות בתורה או יהרגנו..."
(שם המשך הלכה)

בסיטואציה דרמתית כזאת מוטל על האדם להכריע בין החיים לערכים. בכל מצוות התורה הדין- שיעבור ואל ייהרג. ובשלושה עבירות מיוחדות: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים- ייהרג ואל יעבור.
והנה בסופו של אותו פרק, שנושאו קידוש וחילול ה', מבצע הרמב"ם תפנית מעניינת הפותחת אפיקים חדשים בהבנת המושגים הללו:

"ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול ה',
והוא- שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות
דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם.
ואע"פ שאינם עבירות, הרי זה חילל את ה'..."
(שם הלכה י"א)

נמצאנו למדים שיש מעשים שמצד עצמם אינם עבירות אלא שעשייתם גורמת לחילול ה':

"...כגון שלקח ואינו נותן דמי המיקח לאלתר והוא כשיש לו (מזומנים), ונמצאו המוכרין תובעין (את המגיע להם) והוא מקיפן (משלם בהקפה)
או שירבה בשחקו או באכילה ושתיה אצל עמי הארץ ובינהן
או שדיבורו עם הבריות אינו נחת ואינו מקבלם בסבר פנים יפות אלא בעל קטטה וכעס..."
(שם המשך ההלכה)

הנה עבר הרמב"ם מקידוש ה' במוות לקידוש ה' בעולם העסקים, בבית הקפה, במפגש חברתי או בנקודת קבלת קהל.

מתברר שהתורה והחסידות עליהם להקרין ולקדם את האדם בכל מישורי חייו.
במילים אחרות, לחלל את ה' פירושו לא רק לסרב למות למען ערכים, אלא לסרב לחיות באופן מלא בכל פרט ומישור, את הערכים בהם אתה מאמין.

מהיכן שאב ברמב"ם את חידושו? נפנה אל הגמרא במסכת יומא דף פ"ו ע"א:

"הכי דמי חילול ה'?
בלא טלית ותפילין
יצחק רבי ינאי אמר: כל שחבריו מתביישים בו מתחת שמועתו
אמר ר' נחמן בר יצחק: כגון דקא אמרי אינץ שיא ליה מריה לפלוני."

מי שחבריו מתביישים בו ממה שמרננים עליו עד כדי אמירת "שאלוקים יסלח לו" זהו אדם שמעשיו הם חילול ה'. התנהגותו של האדם מעידה על מה שבפנים. התנהגותו בחברה מעדיה על מידת האמת ושלמותה בקרבו.

האמורא אביי חושף את בריתת המקור של הגמרא ומחדד את הניסוח:

"מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח
ואין משאו ומתנו באמונה
ואין דיבורו בנחת עם הבריות
מה הבריות אומרים עליו?
אוי לו לפלוני שלמד תורה
אוי לו לאביו שלימדו תורה
אוי לו לרבו שלימדו תורה
פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין דרכיו
כמה מכוערין מעשיו!"

לעומת אדם זה מציבה הברייתא הגדרה לאדם המקדש את שם ה':

"כדתנא: "ואהבת את ה' אלוקיך"
שיהא שם שמיים מתאהב על ידך,
שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח
והיה משאו ומתנו בנחת עם הבריות,
מה הבריות אומרות עליו?
אשרי אביו שלימדו תורה
אשרי רבו שלימדו תורה
אוי להם לבריות שלא למדו תורה
פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו
כמה מתוקנים מעשיו".

מצוות אהבת ה' מתפרשת ע"י אביי כאתגר לגרום לאחרים לאהוב את התורה ולשאוף אליה. לאדם כזה יש השפעה מדרבנת על החברה. התוצאה איננה רק התפעלות אלא הזדהות של המתבונן.