הדפסה
חינוך - מערכים חינוכיים

ערכה לסרט ''מלך האריות''

מלך האריות


יצירה קלאסית מאולפני וולט דיסני . 85 דקות.
סיפור מדהים על אהבתם של מופסה , אריה שליט וגאה ובנו , סימבה – גור תמים וסקרן אשר חייב להלחם על מקומו הטבעי ב "גלגל החיים ".
סימבה מתחבר עם דמויות משעשעות וחווה רגעים נפלאים ואתגרים קשים .
אך לפני שהוא תופס את מקומו כשליט " הארץ הגאה " הוא חייב להתגבר על הפחד ולעמוד מול דודו הרשע והחמדן , סקאר .


הקדמה למורה


דרך הסרט אנו ננסה להתמודד עם הרעיון של דרכי הגשמת היעוד העצמי של כל אדם ואדם דרך יעודו של עמ"י , היציאה ממצרים , היציאה מעבדות לחרות.
אדם שנמצא בעבדות לא רואה ולא מבין את התפקיד שלו בעולם לעומת אדם שיוצא לחרות יש לו את יכולת הבחירה מתוך הבנה שאני עושה דברים שעלי לעשות מבחינת ייעודי ותפקידי בעולם.
בסרט ראינו כי סימבה בוחר בדרך התמודדות של בריחה מהיעוד שלו ושכחת העבר שלו ע"י השיר "אקונה מטטה " שפרושו לשכוח מהעבר ולהתקדם קדימה.
שכחת העבר יכולה להיות שיטת התמודדות טובה אם זכירת העבר גורמת לאדם לשקוע ומונעת ממנו התקדמות , אבל , סימבה חזר ליעוד שלו רק כאשר הוא התחבר לעבר שלו ולשורשים שלו, זאת אומרת שאם אדם רוצה להתחבר לייעודו ותפקידו בעולם הוא צריך לזכור את העבר שלו ולהתחבר לשורשיו ודווקא ע"י זה להתקדם.
יש משפט שאומר : " עבדי הזמן עבדי עבדים הם , עבד ה' הוא לבדו חופשי על כן נבקש כל אנוש חלקו חלקי ה' אמרה נפשי " (רי"הל)
עפ"י משפט זה נבין שאדם מבקש את מטרתו, ונפשו אומרת שחלקו של האדם זה ה' לכן ברגע שאני אהיה מחובר לריבונו של עולם אז אני אצליח להגשים את ייעודי כי רק אז אני אהיה במצב של חרות אמיתית ורק כך אוכל להגשים את ייעודי.
עם ישראל יצא ממצרים כדי שיוכל להיות חופשי שזה אומר שהוא יוכל לעבוד את הקדוש ברוך הוא בצורה האמיתית ביותר , כבני חורין.

ביום העיון ננסה לברר מהי חרות אמיתית שדרכה נוכל להגשים את ייעודנו.

חופש – מהו

- המורה יבחר 4 תלמידים שכל תלמיד ייצג אורח חיים שונה.
(לדוגמא – איש עסקים , פריק , רב וכו' )
ואז לקיים דיון מיהו האדם החופשי באמת ??.

- המורה יחלק לתלמידים את הקטע של אנטולי שרנסקי ( אסיר ציון ) לשופט:
לאחר שנפסק דינו של שרנסקי להישלח לסיביר קם ואמר :
" אתה אדוני השופט חושב שהנך חופשי! אתה חושב כך כיוון שלאחר שייגמר המשפט תלך לביתך ואילו אני יהיה המשועבד , כיוון שאלך לכלא לזמן רב.
אך דע לך שמבין שנינו , אני הוא בין החורין האמיתי! אומנם גופי יהיה משועבד , אבל רוחי , היא תישאר חופשית , כיוון שארגיש שלא נכנעתי לגזרותיכם ונשארתי נאמן לאמונתי. אך לך השופט קבעו מראש מה לומר! גופך אמנם משוחרר , אבל אינך חופשי להכריע לפי אמונתך . רוחך משועבדת וזה חמור פי כמה! "
אם כן ע"י קטע זה ננסה לברר מהו חופש אמיתי?
האם זה מצב בו אתה לכאורה חופשי פיזית לעשות מה שאתה רוצה אבל משועבד למוסכמות מסוימות או שאתה באמת עושה מה שאתה מאמין בו למרות ההתנגדות שאולי זה עלול ליצור?.

- המורה יבחר 2 תלמידים כאשר כל תלמיד יציג סוג אחר של בנ"א:

טבעונית : היא מקפידה , על אף הקושי שבדבר , על תזונה נכונה ובריאה משום שהחליטה שזוהי הדרך הנכונה והטובה ביותר עבורה.
ספונטנית : אישה שאוכלת כל מה שמתחשק לה , כי היא מאמינה שהכי חשוב זה להיות ספונטני ולהיענות לצורכי הגוף.

ואז נשאל את התלמידים מי לדעתם תחיה חיים טובים יותר ?

מסקנה : נגיע למסקנה שדרכה של הטבעונית עדיפה יותר למרות שלפעמים היא נאלצת להתגבר על החשק לאכול מה שהיא רוצה , אך היא שולטת במה שהיא אוכלת ומצליחה לשמור על הדרך בה היא בחרה. לעומת הדרך השניה , המשעבדת את האדם לצרכיו הפיזיים וגורמת לכך שאותה אישה תהיה תלויה ברעב ובחשק שלה .

- נחלק לתלמידים ( או נשמיע ) את השיר " עבדים " עברי לידר
על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אויר
עוד מעט ייגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור
כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה בגדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה
חלונות ראוה יפים פה
זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוקים ממה

עפ"י השיר אנו רואים שבעצם כולנו משועבדים למשהו: אוכל , יצר כמו כעס , שנאה , קנאה.
הקשר בין השיר ל 2 הדמויות שראינו קודם הוא :

ברגע שאדם מרשה לעצמו להשתעבד ליצריו הוא למעשה עבד גם אם כלפי חוץ הוא נראה חופשי לעומת אדם שחי במסגרת שמגבילה אותו וכך הוא בעצם כובל את יצרו בגבולות הנצרכים וזוהי למעשה דרכה של התורה.
כמו שיש בן אדם שמשועבד ליצריו כך יש עם שחי בשעבוד והשיעבוד הוא לא דוקא פיזי אל שעבוד רוחני, שעבוד לתרבות.
עם ישראל במצרים היה משועבד מבחינה פיזית לעול עבודת הפרך וגזרות מצרים וגם משועבד רוחנית לתרבות מצרית , וכדי שיוכל לקבל את התורה ולהיות בן חורין הוא היה צריך להשתחרר מהמצרים במצרים.
(להרחבה : יש אפשרות להרחיב זאת לכך שאנחנו משועבדים לתרבות המערב , אר"הב וכו').


מסגרות



- לפזר על הרצפה ציורים של מסגרות ( מרובעת , עגולה , שבורה בצורת חבל... )
על כל תלמיד לבחור את המסגרת המתאימה לו מבחינת הרגשתו ל"מסגרת" של תורה ומצוות.
יתכן שנוכח לראות כי אנחנו בתור יהודים מאמינים כחלק מעם ישראל נתקלים הרבה פעמים בהגבלות ותחושות שאנחנו יותר עבדים מאשר בני חורין.

כאן נצטרך לדון בחיוב והשלילה בכל מסגרת וננסה לראות מהי המסגרת הטובה ביותר להשגת חירות?
חשוב לשאול מה אנו מחפשים כשאנו באים לבחור מסגרת?
אנו מחפשים שתבליט את היופי החבוי בתמונה, ז"א שהמסגרת שאנו בוחרים חייבת להיות זאת שתעניק לחיינו את הצורה הנכונה ותבליט ותפתח את היפה והחבוי שבנו, לכן במסגרת שאנו בוחרים צריך להשאיר חלל שיספק מרחב פעולה
דרכו האדם יפעל ויגלה את ייחודו.
אבל אם נסתכל במסגרות שעסקנו בהם ובחללים שיש בתוכם נראה שיש מסגרות עם יותר מדי חלל ופחות מדי מסגרת כמו – המסגרת האנושית שאם נפעל רק לפיה אנו עלולים להשתעבד לעצמנו ולאבד את החרות , לעומת , מסגרות שיש בהם יותר מדי מסגרת ופחות חלל כמו – נזירים.
לעומת המסגרת ביהודית המאזנת בין המרחב לבין סגירות ובה כל אדם אשר נברא יחיד בכוונה תחילה יחשוף ויפתח את אישיותו הייחודית.

לסיכום:
דרכה של היהדות מותוות ע"י מצוות והלכה המהווים מסגרת בחייו אולם בדברים רבים אין הוראה כיצד לנהוג ולכל אדם יש יד חופשית בדרך המתאימה לו , דרך שתסיע לו לפתח צדדים חשובים וייחודיים באישיותו.
התורה היא מסגרת מאוזנת המגבילה את האדם לצורך בנייתו ומשום כך היא המסגרת היחידה שתוביל אותו לחרות אמיתית וממילא לניסיון להגשמת ייעודו בעולם.

ב – ה – צ – ל – ח – ה !!!