הדפסה
חינוך - החינוך בפרשה

אל תתייאש (ב')


גדולי ישראל העירו על סתירה בדברי חז'ל: מחד, נאמר:
"אל תהי רשע בפני עצמך", ומאידך נאמר שמשביעים את נשמת האדם לפני לידתה, "ומה היא
השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע, ואפילו כל העולם כולו אומרים לך:
'צדיק אתה', היה בעיניך כרשע" (נידה ל ב). אין סתירה גדולה מזו! הצגת סתירה זו
פותחת את ספר התניא, לרש"ז מלאדי!

גדולי החסידות ("תניא" בליקוטי אמרים, "נועם
אלימלך" שופטים לרב אלימלך מלעזינסק) השיבו שהסתירה משקפת את המבנה המורכב של האדם
אשר נוצר עם יצר טוב ויצר רע. אדם צריך להתייחס אל עצמו כ"בינוני" המשמש כזירת
התגוששות בין הטוב לרע. במשנת חב"ד, מדרגת ה"בינוני" היא מדרגתם של אנשי מעלה,
תמימים במעשיהם ושלמים בהנהגותיהם, המדקדקים בכל המצוות התורה, אך טרם ניצחו את יצר
הרע שקרבם. את ה"בינוני" מזהירים חז'ל שאסור לו להיתמם שהוא ניצח את הרע שבקרבו,
"ולא להאמין ל?עולם שאומרים לו שהרע שבו נתבטל לגבי הטוב" (תניא). יחד עם זה, אסור
לו לזלזל בהישגיו הרוחניים במאבקו עם הרע - "אל תהיה רשע בפני עצמך". לדעת רב
אלימלך מלעזינסק, הדרכה זו מופנית כלפי כל יהודי שלא יזלזל בכוחות הטוב הטמונים בו
ולא יתייאש מעצמו.

הערכה עצמית חיובית היא מיסודות משנתו החינוכית של
ר' נחמן מברסלב. ר' נחמן מדגיש שגם כלפי עצמו צריך אדם ללמד זכות. "ואפילו כשמתחיל
להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים... צריך לחפש ולמצוא בעצמו
איזה מעט טוב, כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה מצווה או דבר טוב... כי צריך האדם
לחפש ולבקש למצוא איזה מעט טוב כדי להחיות את עצמו" (ליקוטי מוהר"ן רפב).

יש מגדולי ישראל אשר תלו את ההערכה העצמית החיובית
בהתבוננות במהות הפנימית. כך בהקדמת ה"שב שמעתתא" (לבעל קצוה"ח ואב"מ) תירץ את
הסתירה בין מאמרי חז'ל על ידי הבחנה בין הרמה המהותית לבין הרמה ההתנהגותית. כל
יהודי הוא קדוש וטהור בעצמו?תו?, העבירות הן חיצוניות לו, הן מקריות (כפי שרגיל
המהר"ל להתבטא). ועל כך נאמר: "אל תהי רשע בעצמך" - בעצמו?תך. עצמו?תך היא קודש.
אבל ברמה ההתנהגותית, אל לו לאדם להסתפק בהישגיו, ועל כך נאמר: "ה?י?ה בעיניך
כרשע".

רבים מבני הנוער זקוקים לקורטוב של הסתכלות חיובית
על עצמם. לא על מנת להשתבח ולהתפאר, אלא על מנת להתעודד, להתחזק, להתגבר ולנצח את
החולשות ואת הייאוש המפילים אותם לדיוטא התחתונה. סילוק הדימוי העצמי השלילי - ליתר
דיוק: התווית האישית השלילית שהם הדביקו על עצמם - היה פותח בפניהם שערי עלייה
והתקדמות, והיה מאפשר להם להיחלץ מהקיבעון שבו הם נתונים ולצעוד קדימה.

אין לשער מה גודל חלקו של הדימוי העצמי של האדם
בקביעת דרכו ומעשיו. אחוזים ניכרים של התנהלותו נגזרים מהאופן שבו הוא תופס את
עצמו. דימוי עצמי שלילי מוביל למעשים שליליים, והמעשים השליליים מחזקים את הדימוי
העצמי השלילי, וחוזר חלילה. לפעמים, נקודת המוצא בטעות הוא יסודה, למרות זאת
תוצאותיה הן קשות. לכן, צריכים אנו להיות זהירים בביקורתנו כלפי בני הנוער: מחד,
אין לחפות על הרע ולהתעלם ממנו, ומאידך אסור לגמד את הטוב שבהם ולהדביק עליהם
תוויות שליליות.

מהמשנה "אל תהי רשע בפני עצמך" הסיק הראי"ה קוק
זצ"ל עיקרון כללי. הוא למד ממנה על ערכה של "ההכרה הסובייקטיבית" (מוסה"ק עמ' רנד).
יש חשיבות להרגשותיו העצמיות של האדם ולתחושותיו. מכאן שלא יזלזל האדם בעולמו
הפנימי, ברגשותיו הדתיים, בהשקפותיו הייחודיות ובדרכו הרוחנית, ולא ינטוש את "התוכן
שהוא כל כך קרוב אליו". לפעמים, אם אדם חש קירבה נפשית לעולמו הפנימי, אל יבעט בו,
גם הוא חסר ופגום על פי הנורמות המקובלות. למרות שהערכה זו נתמכת על ידי קריטריונים
אובייקטיבים, אין להשליך את מה שכל כך קרוב ללבו, אלא להוסיף על גביו.


מתוך האתר של href="http://www.birkatmoshe.org.il/" target="_blank">ישיבת "ברכת משה", מעלה
אדומים
.
אם ברצונך לקבל את פינת החינוך השבועית של הרב אלישע אבינר לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.