הדפסה
חינוך - החינוך בפרשה

חכמת האלטרנטיבה


עבודת החינוך היא מורכבת ולעולם איננה נגמרת. המלחמה נגד ההשפעות התרבותיות השליליות היא מלאכה מאוד מסובכת. יש הסבורים שדי באיתורם של המוקדים השליליים ובסימונם, ובהרחקת הילדים מהם. אם רק נציב לידם שלט בצבע זוהר שעליו מתנוססים המילים "אין כניסה", נציל את בנינו מסכנות רוחניות. טעות היא בידם. האדם דבק ברע גם לאחר שהוא יודע שזה רע, ולפעמים הוא עושה רע ביודעו שאם ייתפס הוא ישלם על כך מחיר גבוה. מדוע? כיון שיש משהו ברע שמושך אותו. יש לו ממנו סיפוק גופני או נפשי. זה "מחייה" חלק באישיותו. הראי"ה קוק מסביר שהייסורים הנפשיים שמלווים את החזרה בתשובה, נובעים מניתוקם של "חלקי הנפש הרעים, שאין להם תקנה" (אורות התשובה ח א). מה הם "חלקי הנפש הרעים"? צדדים באישיותו של האדם שהלכו ונבנו על בסיס מעשיו הרעים. אבל קיימים גם חלקי נפש שאינם רעים במהותם אשר ניזונים מהרע. להם יש תקנה לאחר זיכוך וטיהור, אבל צריך לספק להם פרנסה רוחנית ונפשית חלופית, אם לא כן הם ישובו אל הרע.

לכן, אין להסתפק בהדרכה חינוכית בסגנון של "סור מרע" - להטיל מגבלות אין-סופיות על הילדים - אלא צריך להציע אלטרנטיבה חיובית בסגנון של "עשה טוב" שתענה על אותם צרכים נפשיים שהרע ענה עליהם. בקיצור: אי אפשר להציב איסורים והגבלות בלא להציע אלטרנטיבה. זה לא נכון וגם לא יצליח.

הרע מפעיל אנרגיות נפשיות חשובות באדם ולא ניתן להשביתן, לכן צריך לחפש להן נתיבי ביטוי חיוביים. עיקרון זה מוזכר ברמב"ם ביחס לפולחן האלילי ולעבודת הקרבנות. הרמב"ם (מו"נ ג לב) מסביר שאחד מטעמי עבודת הקרבנות במקדש היה ליצור חלופה חיובית לפולחן האלילי. דרישה לעבוד את ה' ללא קרבנות לא היתה מתקבלת על העם. העם, שהורגל בהקרבת קרבנות, היה חוזר לסורו לעבודה זרה, אלמלא נפתח בפניו פתח להקריב קרבנות בדרך מותרת ורצוייה.

נער שמבלה באתרי בילוי מפוקפקים, לא ניתן להסתפק בהטלת איסור מוחלט על הליכתו לאותם מקומות אלא צריך לחפש עבורו מקומות בילוי מתאימים. ילד שהורגל לצפות שעות רבות בטלוויזיה, איננו מסוגל להיגמל מכך אלא אם כן יציעו לו בילוי חלופי, לא פחות מסקרן ותוסס, שישאב לתוכו את כל העוצמות החווייתיות שזרמו לכיוון המסך. אי אפשר לנתק נער או נערה מחברה קלוקלת של בני גילם אלא אם כן תקלוט אותם חברה אחרת עם הרבה חום ואהבה. חכמת ה"עשה טוב" היא קשה יותר מחכמת ה"סור מרע". חכמת האלטרנטיבה היא עמוקה יותר מחכמת איתור הרע.

גדולי ישראל ציינו שזוהי חשיבותו של חג הסוכות הבא לאחר ימי הדין. בימי הדין, ובמיוחד ביום הכיפורים, כוחות רבים שבאדם מתכווצים, מתרבה היראה ומתחדדת הזהירות מעבירה, עד לדרגה העילאית של יום הכיפור שבו משבית האדם כמעט כליל את פעילותו האנושית. אמנם הרע שבאדם נחלש אך איתו גם נחלש הרצון הטוב. אבל אי אפשר להתמיד בכיווץ הזה של האישיות. בא חג הסוכות, עם ריבוי מצוותיו ושמחתו הרבה, ומתחדשת זרימת האנרגיות הרוחניות בעוצמה חיובית וברוכה - "לקומם את הרצון הטוב ועוז החיים הטהור" (אורות התשובה ט י).


מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת החינוך השבועית של הרב אלישע אבינר לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.