הדפסה
חינוך : החינוך בפרשה

התקדמות בהדרגה

וספרתם לכם ממחרת השבת מיו?ם הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה... תספרו חמשים יום (ויקרא כג, טו-טז)

הנה מצווה אותנו התורה לספור חמישים יום, מיום הבאת עומר התנופה ועד חג השבועות. זו ספירת העומר שאנו סופרים מדי שנה בשנה. במספר חמישים אנו נתקלים שנית בתורה בספירה לקראת בואה של שנת היובל. והשאלה הנשאלת האם יש קשר בין שתי הספירות הללו
לפני שנבוא לברר נקודה דמיון מספרי זה, נצא ונבדוק את המשמעות של הספירה בכלל. ישנו דין מפורסם בדיני ספירת העומר,שמי ששכח לספור את אחד הימים ממשיך לספור, אך אינו יכול לברך.מכאן ואילך היות והספירה שלו נפגמה. ושאלת תמיהה עולה לה כאן ואומרת האמנם מדוע
אלא שרעיון הספירה פירושו התקדמות ועליה מיום ליום ומדרגה למדרגה גבוהה מננו. כל שלב ושלב שעברת מצטבר ומצטרף לחשבון גדול. כשאנו מצווים לספור חמישים יום, זאת ההתקדמות האישית שלנו. חמישים יום הנם חמישים מדרגות,חמישים מעלות העומדות זו על גבי זו,אחת כבסיסה של זו שעולה על גביה, בכל יום ויום שעבר עלה האדם מדרגה ועתה הוא מתקדם לקראת מדרגה רוחנית נוספת עד למדרגה הגבוהה מכולם -מתן תורה. אם נחסר יום מימי הספירה,נפגמה מדרגה בהתקדמות האישית,וההכנה למתן תורה לא תהיה שלימה ומלאה,ובסיסה יהיה רעוע. שנת היובל, שנת הדרור דומה לרעיון זה שהרי בשנה זו מלמדים אותנו רז'ל שהעולם מתעלה למדרגה עליונה,אידיאלית: נחלות שעברו מידי ליד חוזרות לבעליהם,עבדים משתחררים וזוכים לחופש מעבדות לבני אדם,והינם מצווים בכל מצוות התורה,הופכים הם להיות מקבלי עול מלכות שמים,והריהם בעלי אפשרויות רבות חדשות לחיים חדשים טובים ומוצלחים מבעבר.אם כך נראה ונבין שהשאיפה להגיע אל מדרגותיה הגבוהים של התורה והמצוות פסגות התורה מתבטאת בספירה, בהתקדמות הדרגתית וקבועה.
ומכאן אל הערך החינוכי הנובע מדברנו אלה, אם כך הפ פני הדברים,הרי בן או בת שסטו,ולא התמידו ללכת בדרך התורה והמצווה,הרי ודאי נפגמה מדרגתם,והתקדמותם נעצרה,ויבוא מאן דהוא וירים ידיו כלפי השמיים ויאמר: אין מה לעשות, זה מה שיש, והייאוש מחלחל בקרבו, ויש המנדים את הבנים היקרים הללו מתוך רוגז ואמירה שאין להם תיקון.
על כך באו רז'ל והורו להלכה, שגם זה המועד, ששכח לספור,שלא התמיד בהתקדמות,יכוון בלבו לצאת ידי חובה בברכת אחר ,וימשיך לספור בלא ברכה. אמנם ההתקדמות שונה,אולי היא פגומה, המדרגה אינה יציבה מספיק,אך עצם ההתקדמות מחויבת היא,ואותו אדם שמדרגתו שלמה,שספר כהלכה, אינו יכול להשתמט,אלא מכוון בלבו שמוציא הוא בברכתו את אלו שמכוונים לצאת ידי חובה. נותן הןא יד,מסייע לאלו שנחלשו,שנעצרו משום מה.ובלבד שיהיו מחוברים,שירגישו שייכות,שידעו כי כך במצבם הרוחני החלש,המתרחק,הם יקרים ואהובים ואנחנו מכינים עבורם את הבסיס שעליו יעמדו הם לכשישובו מדרכם וישיבו את ליבם לאביהם שבשמיים.

עלון מעלה

אם אתם רוצים להשאר מעודכנים, הצטרפו לעלון מעלה