הדפסה
משנת הציונות הדתית -

מיהו יהודי ציוני דתי?

מאת ד"ר יעל צהר

 

מאת:  ד"ר יעל צהר

            כפר פינס

          יעל צהר  מיהו יהודי ציוני דתי?

הקדמה אישית 

בהיותי בת למשפחה ירושלמית ותיקה, ואשר אחי הטובים שייכים לציבור החרדי, הליטאי והחסידי (מלבד אחי דובל'ה אטינגר הי"ד, שנפל על הגנת העם והארץ במרדף אחרי מחבלים), חשבתי במשך שנים ארוכות, יחד עם אישי היקר, אודות הזהות הציונית-דתית שלי. אני מעלה הגיגים ומקורות מבית מדרשו של הראי"ה קוק, הנראים לי כמאפיינים את הזהות הציונית-דתית בדורנו. 

גבורה 

להיות יהודי ציוני-דתי זה להיות 'פייטר', לוחם. יהודי ציוני-דתי מגדל ומחנך את עצמו, את ילדיו ואת תלמידיו להיות מלא אומץ, לא פחדן. לחיות בגדול, לחשוב בגדול, ללמוד תורה בגדול.  

"הנני רק להוסיף כי מורך הלב הוא גם כן בכלל המידות האסורות, תולדת העצבות והעייפות אשר הננו חייבים להיזהר מארסה. חמושי גבורה אנו חייבים להיות כאשר אנחנו מכירים בכך כי כל כוונתנו היא טהורה, ישרה ונכוחה, ונגד ה' דרכנו. חלילה לנו להיות חפצים דווקא להיות יוצאים ידי כל הבריות, אפילו היותר חביבות ומשובחות." (אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגרת תרמד). 

השגחה אלוקית 

יהודי דתי-ציוני מתבונן על האירועים ההיסטוריים, ורואה בכול את ידו הטובה של הבורא. הוא רואה את א-להי ההיסטוריה פועל, והוא מנסה להבין מה ה' מבקש ממנו בתקופה מיוחדת זו. 

"ואם יבוא אדם לחדש דברים עליונים בעסקי התשובה בזמן הזה, ואל דברת קץ המגולה ואור הישועה הזרוחה לא יביט, לא יוכל לכוון שום דבר לאמיתה של תורת אמת. כי כל זמן מאיר בתכונתו ... וכל חולשת נפש, פחדנות, רפיון-רוח ומוגת-לבב כליל יחלוף. ורוח מעודד ממלא חיי ישע ועונג ה', בגודל לבב ורוחב דעה והגיון עוז, יקח את מקומו בכל הלבבות הניגשים אל ה' בהר הקודש, להצמיח פדות בהכשרת החיים, לאומץ אלוקי המבשר צבא רב של יצירת נפשות מוכנות לעבודת גאולה וישועת אמת, ההולכות מחיל אל חיל בגבורות ישע ימין עליון." (אברהם יצחק הכהן קוק, אגרות הראי"ה, אגרת שעח). 

כבוד הבריות 

יהודי ציוני-דתי חי מתוך כבוד לכל הבריות. הוא מאמין כי בכל אחד ואחד בעם ישראל, גם אם אינו שומר תורה ומצוות, יש נשמה אלוקית מיוחדת. יהודי ציוני-דתי איננו פוסל את כל מה שבנתה הציונות החילונית, אלא מנסה לגלות את חלקה בגאולת ישראל ותרומתה לתהליך נפלא זה. יהודי ציוני-דתי יודע כי עדיין ישנם הרבה דברים אשר אנו צריכים לשפר ולתקן, והוא מוכן להפשיל שרוולים, לעבוד ולתקן - ללא התנשאות וללא ביקורת. יהודי ציוני-דתי משתדל ללמד זכות הן על עם ישראל – ככלל והן על כל פרט ופרט המרכיב את העם. יהודי ציוני-דתי נמנע לחלוטין מללמד דלטוריה, חלילה, על עם ישראל.   

צריכים תמיד למצוא את הצד המכובד שבכל עניין. אז יגלה אור העולם כולו בכבודו העליון, ויחל להתקיים "וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ". [ישעיהו, פרק כה, פסוק ח].  (אברהם יצחק הכהן קוק, מידות הראי"ה, ערך כבוד, ח). 

אורו של משיח כשזורח בלב, הוא מלמד לכבד את הבריות כולם, "והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אליו גויים ידרשו והיתה מנוחתו כבוד". [ישעיהו, פרק יא, פסוק י]. (אברהם יצחק הכהן קוק, מידות הראי"ה, ערך כבוד, ט).

הכרת תודה 

יהודי ציוני-דתי מלא שמחה. הוא קם בבוקר ואומר בכל לבו "מודה אני".   

"הכרת התודה לא-להי עולם, אדון כל המעשים המחייה חיים בטובו, היא אוצר הטוב, הכולל בקרבו את כל התוכן של מילוי החובה וכל התוכן של העידון הרוחני ממלוא תנובת האהבה בחוברת, והנשמה מתנהרת בה ומתמלאה אורה ושמחה."  (אברהם יצחק הכהן קוק, עולת ראי"ה, על המילים "מודה אני"). 

יהודי ציוני-דתי מודה לקדוש ברוך הוא על כל הטוב אשר גמלנו בימים גדולים אלה של תקומת עם ישראל בארצו. בעיני יהודי כזה זו כפיות טובה שלא לחגוג  את יום העצמאות, ושלא לומר את ההלל מתוך לב נרגש.   

לימוד תנ"ך 

התנ"ך הוא ספר היסוד של  ארון הספרים היהודי שלנו. בו נולד העם היהודי, ובו נמצאים המסרים החיוניים לקיומו ולמילוי תפקידו עלי אדמות. 

"רבנו היה מרבה להזכיר כי בלימוד פרשת השבוע איננו עוסקים בפרטי פרטים, ודאי לא בפרטים של  פרשנות ותחביר,  אלא אנו רוצים להיפגש עם ריבונו של עולם. אנו רוצים לראות את יד ה' הפועלת בכל – גם מקום בו היא מופיעה בגלוי, בכל המדרגות האפשריות של גילוי, וגם בסתר המדרגה, שאז יש אנשים עיוורים שאינם רואים וחרשים שאינם שומעים." (שלמה אבינר, שיחות הרב צבי יהודה לספר בראשית, עמוד 44).  

היכולת לקרוא בתנ"ך היא זכות אדירה שניתנה לדור התחייה והתקומה. כשם שחזרנו לארצנו ולשפתנו, כך חזרנו לספר הספרים שלנו. אל נזלזל במתנה גדולה זו שקיבלנו בשנים האחרונות. עברו עלינו אלפי שנים בהן למדנו תורה, אך דיברנו בשפות אחרות. לא יכולנו לקרוא בתנ"ך קריאה ישירה ובלתי אמצעית. היום יש לציבור כולו, ולא רק לתלמידי החכמים, יכולת לפתוח את ספר הספרים ולקרוא בו בשפת האם!  

החוט המשולש 

ביטוי להיותנו יהודים ציוניים-דתיים הוא הקשר האמיץ, הבלתי אמצעי, לשלושת המוטיבים המרכזיים: תורת ה', לעם ישראל, בארץ ישראל. אני מאמינה שכשם שחזרנו לארצנו ולשפתנו, כך חזרנו לספר הספרים שלנו. אל נזלזל במתנה גדולה זו שקיבלנו בשנים האחרונות. יהודי ציוני-דתי מפענח את המציאות הגדולה בה אנו מצויים ולא מחמיץ את סימני הדרך האלוקיים הטמונים בה.  

לסיום 

יהודי ציוני-דתי מרכיב את השקפת עולמו באמצעות מיזוג מספר גורמים: דיעה, הכרה, הרגשה ושירה. במילים אחרות: אינו נכנע למוסכמות, מכיר בערכו, יודע את ייעודו ותפקידו, ופועל להגשמתם בדרך מקורית ומתוך שמחה. 

וכך בלשונו הטהורה של הראי"ה קוק (ערפלי טהר, עמוד כב):   

"אני צריך למצוא את אושרי פנימה. 

לא בהסכמת הבריות, 

ולא בשום קריירה איזו שתהיה.   

כל מה שאכיר יותר את עצמיותי, 

וכל מה שיותר אתיר לעצמי להיות מקורי, 

לעמוד על רגלי בהכרה פנימית הממוזגת מ: 

דעה, הכרה, הרגשה ושירה –  

יותר יאיר לי אור ה', 

ויותר יפותחו כוחותי  

להיות לברכה לי ולעולם."