הדפסה
מדרשת בנות - מדרשות בנות

מדרשת הרובע

תפיסת המציאות שבתוכה אנו חיים ופועלים היא, שאנו נמצאים בתקופה ייחודית בהיסטוריה של עם ישראל. מצבו של עם ישראל נשתנה בדורות האחרונים מהקצה אל הקצה. בתהליך ארוך, איטי ומורכב יוצא עם ישראל מהגלות ושב לקיום ריבוני עצמאי ולבניית תשתית של חיי עם נורמליים בארץ ישראל. שאיפתם וכמיהתם של כל הדורות הפכה לממשות פועלת המתרחשת כאן ועכשיו .
תהליך זה, מבחינתנו, אינו נושא לשיעור בהיסטוריה או סיפור עלילה מימים עברו.
זוהי מציאות המתרחשת לנגד עינינו יום יום, שעה שעה, ואנו חלק ממנה.
זוהי תודעה שצריכה ללוות אותנו בכל עת. אפשר להדחיק אותה ולהתעלם ממנה, ולשקוע בשטף החיים...
אולם, נראה שגם המציאות איננה מאפשרת לנו להתעלם.

התהליך הנוכחי בחיי עם ישראל, אינו ענין פיסי, פוליטי או מעשי בלבד, כפי שחושבים רבים. לב השינוי וההתחדשות בתהליך זה הוא רוחני - תרבותי. השיבה לארץ, שהחלה לפני יותר ממאתיים שנה, אינה רק שיבה לצורך מציאת טריטוריה בה נוכל לחיות בשקט מפני רדיפות. שיבה זו היא תוצר של שאיפת חיים חדשה שהתעוררה בעם ישראל, והיא מגלה בעומק כי ריבונו של עולם מחזיר שכינתו לציון.
לא המהפכה הצרפתית וגם לא התנועות הלאומיות באירופה, הן שעוררו שאיפה זו, על אף תפקידן כזרזים משמעותיים. אלא, שכדרכו של גוף המגיע לבשלות, כדרכו של ילד שממצה שלב אחד בחייו ועובר לשלב מתקדם יותר, כך מופיעה שאיפה פנימית זו לקומת חיים חדשה; רוחנית, תרבותית ופיסית. כדרכם של תהליכים עמוקים בחיים, מתחילה התודעה החדשה להופיע בסממנים חיצוניים, ורק ברבות הזמן, מתמקד ונחשף השינוי העמוק - הפנימי הרוחני.

"מקובלים אנו" - כך כתב מרן הראי"ה קוק לפני כמאה שנה - "שמרידה רוחנית תהיה בישראל ובארץ ישראל בפרק שהתחלת תחיית האומה תתעורר לבא. השלווה הגשמית, שתבוא לחלק מהאומה, אשר ידמו שכבר באו למטרתם כולה, תקטין את הנשמה ויבואו ימים אשר תאמר אין לי בהם חפץ ."
וכך כתב גם ברל כצנלסון : "עכשיו אנו עומדים בארץ בתקופה של בנייה ראשונית...עוד אין לנו פנאי לחיים רוחניים עמוקים...עוד יישבו יהודים רבים בארץ, ומכאובינו התרבותיים לא יתנו להם דמי. ומה שנדון בימינו לזלזול, אם מעבודה קשה אם מקהות רוח, עוד יהפוך לבאים אחרינו למצוקת נפש גדולה."

מצוקה זו בה שרוי ומתחבט עם ישראל בנבכי קיומו בארץ, נובעת למעשה מחיפוש זהותו העצמית, מבירור תרבותו ומשמעות קיומו כעם, כציבור וכחברה. זהו בירור ה"למה", בשונה מבירור ה"איך" בו עסקנו עד היום. שאלת הזכות מתעוררת ומתחדדת דווקא עם חזרתנו לקיום כעם עצמאי בארצו. כמו ילד העומד ברשות עצמו, ונדרש לברר את דרכו וערכיו באופן ברור ובלתי תלוי.
מתוך ובתוך חיפוש זהות כללי זה, עם הבלבול שהוא משרה ועם התרבות שהוא יוצר בינתיים, נדרש כל אחד לברר לעצמו את זהותו, את ערכיו ואת עולמו האישי - רוחני.

בניין האישיות ועולם האמונה הפרטי, כביכול, הינו למעשה חלק מתהליך בירור כללי נוקב, המתחולל בנפש העם כולו. בנין אישיות זה אינו תהליך נפרד, פרטי - ספיריטואלי. לא ניתן לקרוא את עולמו של היחיד, בלי לבחון היכן הוא שרוי; החברה ממנה צמח, והתקופה שבה הוא פועל. המודעות לתהליכים התרבותיים-רוחניים- אמוניים הכלליים בישראל, מזינה ומעמיקה את הבירור העצמי ואת בניין האישיות הפרטית על שאלותיה האישיות. זהו החיבור העמוק שבו הכלל והפרט אינם מטשטשים זה את זה, אלא מעצימים ומגדלים זה את זה.

מתוך הרצון להעמיק ו"לפעול עם אל" בתהליך אשר אנחנו חלק ממנו.
מתוך ההבנה כי יש צורך להעמיק ולהכיר את כוחותיו של כל פרט ופרט על מנת לטול חלק בפסיפס הכללי.
מתוך הרצון לאפשר לכל בת ואישה הרוצה בכך להעמיק את המבט, להרחיב את הלימוד ולהבנות כמחנכת, מובילה ומנהיגה.

כתובת: רח' חב"ד 50 העיר העתיקה ירושלים

טלפון: 02-6265999

מייל: office@harova.org

אתר: אתר המדרשה