הדפסה
אישים -

ישעיהו שפירא (אדמור החלוץ)

הרב ישעיהו שפירא המכונה "הרב החלוץ" או "האדמו"ר החלוץ" היה מנהיג חסידים, ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית. נולד בשנת 1891 בפולין, לחנה ברכה והאדמו"ר אלימלך שפירא מגרודזיסק. התייתם מאביו בגיל צעיר, וגדל אצל סבו (אב אימו) - האדמו"ר חיים שמואל מחאנטשין, שהיה ידוע כאוהב ארץ ישראל. בשנת 1914 עלה לבדו לארץ ישראל, אך גורש חזרה לפולין עקב נתינותו הרוסית מלחמת העולם הראשונה.

ב-1917 היה ממייסדי תנועת "המזרחי" בפולין. פעל והטיף בקרב הציבור החסידי לעליה לארץ ישראל. בעידודו הוקמו בפולין שלוש קבוצות חסידיות להתיישבות בארץ. שתיים מקבוצות אלו הקימו מאוחר יותר את "כפר חסידים" והשלישית את כפר אתא. שפירא עלה שנית לבדו לארץ בשנת 1920 וחי לבדו בארץ עד 1924 עקב התנגדותו של חותנו לעליית המשפחה. היה בין מייסדי תנועת "הפועל המזרחי", ואף עמד בראש התנועה כמה שנים. כמו כן עמד בראש המוסד הבנקאי "זרובבל" שהיה הגוף המרכזי שנתן אשראי לקואופרציות בארץ. תמך בקבוצות ההתיישבות של תנועת הפועל המזרחי, ובמאבק כנגד ההסתדרות שלא ראתה את ההתארגנות הנפרדת בעין יפה.

כשהגיע לגיל 51 החליט לממש את שאיפתו להיות עובד אדמת ארץ ישראל, מכר את נכסיו, עזב את הבנק ואת תפקידיו הציבוריים, ובשנת תש"ג התיישב במושב הדתי כפר פינס, שם עסק בחקלאות. בכפר פינס הפך ביתו למרכז לעליה לרגל, של קהל אוהדיו, והרב שפירא היה עורך "שולחן", כמנהג האדמורי"ם, ומלהיב את שומעיו בניגונים חסידיים, מהם פרי יצירתו.
תמונה

תאריך לידה: 1891

תאריך פטירה: תש"ה


קישורים