הדפסה
אישים -

הרב שלמה בורשטין זצ"ל

פרקי חיים בקצרה

שלמה בורנשטיין  הרב שלמה בורשטין זצ"ל

 באחד הימים כשזכיתי ללמוד עם ראש יישבתנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצוק"ל הוא אמר לי בזו הלשון :

אתה יודע למה אני כ"כ מעריך את אביך ? , כיוון שהיתה לו משרה מסודרת ותנאים טובים והוא בכל אופן החליט לעזוב הכל ולהקים במסירות רבה ישיבה חדשה , המשך בדרכו ותראה הצלחה .

הרב שלמה בן הרב שלום (אלתר) וטובה (פעשע גיטל) בורשטין יליד תרע"ד, בעיר ביאליסטוק (פולין) אשר משם עברה משפחתו לטיקטין.

כאן סיים בהצטיינות את לימודיו היסודיים והתיכוניים במתכונתם התורנית, זאת תוך השלמה ביתית מעולה, בשקידה רבה ומאומצת, בלימוד התורה; ומכאן המשיך הרב את דרכו התורנית בישיבה הגבוהה אשר בלומז'ה, בה נכנס בכל אונו ועמקנותו ללימוד.

בשנת תר"ץ-  המשיך בישיבתו של רבי אלחנן וסרמן-ב ברנוביץ, שם עלה במעלות התורה והיראה עד עוברו והשתקעותו בטו"ב (בן 17) שנותיו, בישיבה הגדולה אשר ב "מיר" בה למד עד העברתה לא"י.

כיוון שהיה מקובל בישיבת מיר שמקבלים בחורים רק מגיל 18 ומעלה נכנס לשיחה עם המשגיח רבי ירוחם לבוביץ ובקש ממנו שיקבלו אותו לפנים משורת הדין , אחרי שיחה עמו נגש המשגיח לראש הישיבה הרב פינקל ובקש ממנו לקבלו באופן אישי ועל אחריותו , לישיבה  ומאז לא משה ידו מתוך ידו.

בגיל 20 כבר הוסמך לרבנות ע"י גדולי רבני פולין וישיבותיה. ואף היה לרב-פוסק בעיר המפורסמת  נאליבאקי בחסות רבה של העיר.

כמו כן מילא הרב בורשטין את "מקום הפסיקה" של העירה "מיר" מידי חופשת רבם.

בפרוץ מלחמת העולם השניה – תקופת "בין הזמנים" נותר הרב תחת כיבושה של מלכות הרשעה הנאצית שר"י. ואחרי תלאות וקשיים רבים תוך הצלת יהודים, ונסים מופלאים, הצליח הרב להימלט משיני החיה הנאצית ומהרוסים וחזר במהרה לישיבתו – "ישיבת מיר" – אשר עברה בינתיים לוילנא.

מכאן המשיך הרב עם ישיבתו במסע ניסיה המופלא, זאת תוך השתדלות מרבית ובע"ה, תוך הצלחה רבה, לשקוד ולצלול בעומק "ים התלמוד". (ע"ע "נס ההצלה של ישיבת מיר" להרב הרצמן וכן בכתב העת "הפרדס" בתקופה הנ"ל). לאחר מכן בקשיים וע"י נסים רבים, הגיע הרב עם ישיבתו לחצי שנה ליפן ולארבע שנים לסין, שם פתחו מחדש את הישיבה בעיר הבינלאומית – שנחאי.

כל אותה עת היה הרב בין המסייעים בדברים השונים להצלתה של הישיבה, עם הקפדה מוחלטת להיות שקוע כולו בעמקן של סוגיות הש"ס (ע"ע בספר הנ"ל).

כשהתלבט כמה זמן להקדיש לסידורים מעשיים של הישיבה בשנחאי אמר לו המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין שהוא מבטיח לו שכל דקה שיעשה למען חבריו הדבר ישמש לו כעזרה בהקמת ישיבות בעתיד, וכך היה .

במהלך שהות הישיבה בשנחאי היה המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין עמוד התווך של הבחורים אשר אבדו את כל משפחתם בשואה האיומה , הרב שמר על קשר עמוק עם המשגיח , סיכם כל שיחה שנתנה בישיבה ולימים הוציא חלק מהם בחוברות ובספר .

בשנת תש"ו עת עזבו תלמידי ישיבת מיר את שנחאי נקרא הרב בורשטין לשמש כר"מ בישיבת רבי יצחק אלחנן בארה"ב אך העדיף להמשיך בישיבתו כשהוא פועל בעזרתו של הג'וינט להעברת תלמידי הישיבה מסין לארה"ב. באותו פרק זמן היה בין מייסדי ישיבה קטנה בסן-פרנציסקו אשר התפתחה לכבוד ולתפארת. מכאן עבר הרב עם ישיבת מיר, לנדודיה בארה"ב, עד הגיעה לברוקלין, כשבכל הנדודים והפעולות הקפידה הישיבה על המשך הלימוד התקין.

ביום י"א טבת תש"ז (עיין בעיתונות היהודית באורוגוואי דאז) היגר הרב לבירת אורוגוואי-מונטבידאו, ומיד החל ביסודה של ישיבה – ישיבת "הרב קוק".

ישיבת "הרב קוק":

הישיבה, ב מונטבידאו - הבירה, היוותה חידוש בקהילה היהודית באורוגוואי.

פעמים רבות דרש הדבר הכשרת ביתם של התלמידים, וכן הכשרת משפחותיהם למושג החדש, כך שהישיבה החדירה בקהילה היהודית התייחסות מחודשת לערכים של תורה וחוללה מהפך בדרך חינוכם של אנשי הקהילה היהודית.

הישיבה כללה מסלולים שונים:

  • ישיבה גבוהה: (במתכונת המקובלת) אשר בה שקדו התלמידים בקביעות והתמדה רבה תוך קבלת יסודות איתנים בתורה, דרך ארץ, ואהבת א"י.
  • ישיבה לתיכון: המיועדת לבחורים – משעות הצהרים – אחרי לימודי התיכון.
  • ישיבת ערב: שכללה לימודי יהדות משלימים לסטודנטים ואקדמאים.

כאן השקיע הרב בורשטין את מלא מרצו והשכיל עשות בשילוב המופלא של ישיבות המוסר עם ותוך הקנית יסודות איתנים ביהדות וציונות, דרך- אותה, אימץ הרב שנים רבות בדרכו – החינוכית – הענפה והפורייה.

כך שבע"ה הצליחה הישיבה להעמיד דורות של בחורי-ישיבה, מורי-הוראה, ואקדמאים תורניים.

עם היווסדה של הישיבה נשא הרב לאשה את שושנה ספיר בתם של ה-שו"ב המקומי הרה"ח יהושע אברהם ספיר זצ"ל והרבנית פייגה ע"ה – נצר למשפחות רבנים מכובדות בפולין.

הרבנית שושנה בורשטין תחי'  שמשה כעזר מתמיד בכל פעולותיו ומפעליו של הרב, ונוסף על כך, זכתה וזוכה לפעול רבות במעשי צדקה וחסד לרבים – הן בחו"ל והן בארץ ישראל.

ומשמשת כיום כיו"ר ארגון הנשים "אמונה" באזור השרון.

בשילוב עם המסירות המופלאה לישיבתו פעל הרב רבות בקרב הקהילה היהודית במונטבידאו, פעילות שכללה בין היתר : שיחות והרצאות, ארגון שעורים, כתבות תדירות בעיתונות היהודית על : פרשת השבוע עניני דיומא – באספקלריית היהדות , ונושאי יהדות אחרים. כתיבת והפצת קונטרסי "פירוש למשנה באידיש".

כמו כן שימש הרב כרבו של בית הכנסת הגדול "ביהכנ"ס דליטא" (ע"ע "בויערס או מיטבויערס פון יידישן ישוב אין אורוגוואי").

באותה עת פעלה הרבנית שושנה בורשטין ליצירת בית ספר ותיכון עברי אשר ישמש כתחליף עבור היהודים הלומדים בבתי הספר הגויים; מאוחר יותר התאחדו הישיבה ובית הספר ונקראו יחדיו : "יבנה" שהם על מוסדותיהם משמשים מרכז ליהדות אורוגוואי, עד עצם היום הזה.

העליה לארץ ישראל

בברית המילה לבנם  בכורם הכריזו הרב והרבנית שמסיבת הבר מצווה של הילד תהיה גם מסיבת הפרדה מהקהילה היהודית באורוגוואי . הרב אמר לתלמידיו ושומעי לקחו שלא חינוכי הוא לדבר על עליה  ולא לעלות לארץ.

ואכן בקיץ תשכ"א בבר המצווה של בנם בכורם ציינו  המשפחה גם את פרידתם מהקהילה ומאורוגוואי .

הרב ומשפחתו עלו לישוב החדש "דגנים " שלימים נקרא מרכז שפירא .

הרב שימש כר"מ בכיר של הכיתות הגבוהות ועסק בפסיקה הלכתית לתושבי האזור.

"בית שמואל" ישיבת בני עקיבא חדרה ע"ש הרב שמואל מוהליבר

עם התארגנות ועד פעולה בהשתתפות רבים מפרנסי חדרה נקרא הרב בורשטין לייסד ישיבה תיכונית – במסגרת "ישיבות בני עקיבא" – בחדרה. לכאן הגיע הרב בורשטין בלוית קבוצת תלמידים שנתלוו עמו בעלותו ארצה.

בתחילת שנת תשכ"ב כבר החלה הכיתה הראשונה בלימודיה בשקידה ומרץ רב.

הישיבה שכנה במספר מבנים הפזורים על פני שכונת ויצמן בחדרה.

צוותה החינוכי של הישיבה בראשות הרב בורשטין, והנהלת הישיבה (בראשות המנהל מר נח נאמן) פעלו יחדיו בתנופה רבה לביסוסה והתרחבותה של הישיבה עד עלותה על דרך המלך. בד בבד נעשו מאמצים רבים לשכלול והרחבת הישיבה בעזרת הקונסול מר ש. גוטליב ופרנסי העיר בראשות מ"מ ראש העיר מר מ. קוסטליץ. עד אשר לקראת שנה"ל תשכ"ח הוחל בהעברת הישיבה לקריה החדשה והמפוארת "קריית  גולדשמידט" אשר על אם- הדרך ת"א-חיפה, בתוך כך, בהנהלתו המסורה של מנהל הישיבה מר ברוך מרמור נעשו מאמצים רבים לפיתוח הישיבה וציודה במעבדות ואמצעי עזר משוכללים.

כמו כן נפתחו בישיבה לבד מהמגמה העיונית מגמות ריאלית וביולוגית, כשמנהל התיכון לנתיביו השונים, הרב ברכיהו סקס שקד בעמל רב לפיתוח כל מגמות הישיבה ושמירת רמתם הנאותה.

לקראת שנת תשל"ד נפתח בישיבה מסלול מקצועי-אזורי ללימודי חשמל המסתייע במעבדות משוכללות ובאמצעי עזר מתוחכמים והמצטיין ברמתו הגבוהה.

כמו כן נפתחו בישיבה מגמה מכנית במסלול המקצועי ומגמת מחשבים.

בשנים תשל"ו – תשל"ז המשיכה הישיבה בתנופת פיתוח רחבה בבניין בית מדרש מפואר ("אהל-יצחק"). חדרי כיתות ומעבדות מקצועיות, מאוחר יותר נוספה לישיבה חטיבת ביניים רחבה ולמעשה הפכה הישיבה כמרכז לחינוך דתי בחדרה.

ראש-הישיבה, הרב בורשטין בשיתוף עם הרב חיים אבלסון זצ"ל (אף הוא בוגר ישיבת מיר) שמשו תדיר כמחנכים וכרמ"ים ישירים של הכיתות הגבוהות, כך שבעזרת צוות הרמי"ם וההדרכה המסורים, המקפידים על מתן התייחסות אישית לכל תלמיד, מחדירים בתלמידי הישיבה חינוך לחיי תורה עם תחושה הכרתית מעמיקה לראיית תורתנו כתורה המדריכה בחיי היום יום. ובע"ה זכתה הישיבה לחנך מ"ד מחזורים (עד שנת תשס"ח) לכבוד ולתפארת, אשר ממשיכים בשקידתם בתורה, בהגנת הארץ, בלימודים אקדמאיים וכד': זאת תוך הקפדה על ניהול חיי תורה ויראת שמיים אמיתיים. במקביל התמיד הרב בורשטין במתן שעורים, הרצאות ושיחות לצבור הרחב באזור חדרה וברחבי הארץ.

על מפעלו החינוכי העניק לו ארגון המורים הדתי בישראל את אות "יקיר החינוך הדתי".

על פעילותו למען הכלל והפרט בעיר חדרה קיבל את תואר "יקיר העיר".

כשפרש לגמלאות העביר את שרביט ראשות הישיבה לידי בנו בכירו הרב שלום פינחס שהמשיך בתפקידו בהצלחה רבה במשך 14 שנה. 

גם לאחר פרישתו המשיך הרב בורשטין לשמש כנשיא הישיבה כשבראשה עומד הרב אלישיב הכהן. הרב הקפיד לבוא יום יום לישיבה ולהעביר שיחות ושעורים כלליים ואישיים.

הרב בורשטין ורעייתו העמידו דור תלמידי חכמים לכבוד ולתפארת :

בכורו הרב שלום פינחס (רעייתו מרים לבית הרב שמעון  קופרמן) שימש בדרגת סגן אלוף כרבה הצבאי של עוצבת רמת הגולן וראש ישיבה בחדרה וכיום עומד בראש "מדרשת הגליל" - ישיבה שהקים לעולים מחבר העמים במגדל העמק.

בתו הרבנית טובה נישאה להרב הלל דוד מבחירי תלמידי כולל איתרי בחדרה וכיום משמש כרב בית החולים "הלל יפה" בחדרה.

בנו הרב דוד יהודה נישא לנכדתו של רבי אריה לוין זצ"ל (שרה, לבית הרב רפאל בנימין לוין זצ"ל ) שקד מזה שנים רבות בישיבת מיר וכיום משמש כראש כולל לאברכים מצטיינים בירושלים , חיבר מספר חיבורים תורניים.

בתו הרבנית אסתר נישאה להרב אליקים לבנון מטובי תלמידי ישיבת "מרכז הרב"" והלכה ברורה" וכיום משמש כרב הישוב אלון מורה וכראש ישיבת "ברכת יוסף". הרבנית אסתר מראשי "בנין–שלם" ומרצה מבוקשת לענייני זוגיות ומשפחה.

בנו הרב מנחם למד ומלמד בישיבת "מרכז הרב" וכותב מאמרים וספרים בנושאי המקדש, הריאליה במקורות והשמיטה. נישא לטובה בת ראש הכולל הרב בנימין הרלינג – הי"ד. והקים את מכון פוע"ה המסייע (ללא תשלום) לאלפי זוגות עם בעיות פוריות. הרב שלמה בורשטין שימש כנשיא המכון.

בתו: הרבנית זיוה, ילידת א"י ומחנכת באולפנת עופרה  נשאה להרב אברהם שילר מבחירי תלמידי "מרכז הרב". בעבר מחנכת ותיקה בחיספין ובעלה שימש שנים רבות כר"מ בישיבת הגולן. כיום משמש כרבה של עלי וכר"מ בישיבה במקום.

כתבים : רוב כתביו של הרב הנם בכ"י, ועדיין בשלבי עריכה והוצאה לאור,ו הם כוללים בין היתר :

  • מאמרים והגיגים על פרשיות השבוע ומועדי ישראל (הופיעו תדיר בעיתונות אורוגוואי).
  • קובץ שיחות המוסר של המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל (משך שנים רבות).
  • חידושים והערות על הש"ס.
  • קונטרסי פירוש למשנה באידיש.
  • מאמרי מוסר ומחשבה ביהדות ובבעיות הזמן (חלקם הופיעו בעיתונות אורוגוואי).
  • פרקים ממשנתו של הרב בורשטין – בעריכת בנו מנחם – י"ל "השגחה פרטית" . "משכיל לשלמה". "הכרת טובה" וכן פרקים נוספים.
  • תקצירי הלכות שבת.
  • אגרות ותשובות שהשיב לשואליו.
  • מאמרים בנושאים שונים ביהדות (חלקם פורסם באורוגוואי).
  • הספר "שלמי יחזקאל".

בליל כ' בסיוון  תשס"ד ניצחו אראלים את המצוקים, ונשמתו של הרב נסתלקה לגנזי מרומים. בלויה רבת משתתפים שהתקיימה בו ביום בהיכל ישיבת "בית שמואל", נישאו הספדים מרגשים מפי רבני העיר חדרה, ראשי ישיבות בני עקיבא וראש הישיבה הרב אלישיב הכהן. מסלול ההלוויה עבר במקומות בהם עבר הרב במשך עשרות שנים יום יום – הישיבה, הבית, בית הכנסת ומשם לבית העלמין. במהלך מסע ההלוויה נישאו הספדים ע"י הרבנים הבנים וחתן המנוח, אשר עוררו וריגשו את הציבור הגדול שהלך אחרי המיטה של האי גברא רבה, בכדי להיפרד מדמותו המופלאה אשר לא תישכח. "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" זעק הבן, הרב מנחם, ואיתו כולם, כי אב היה הוא לכל אחד, לכל יהודי, לכל ישראל.  ת.נ.צ.ב.ה

נמסר ע"י בנו – הרב מנחם בורשטין