הדפסה
אישים -

הרב ראובן מרגליות

 מרגליות פורטרט  הרב ראובן מרגליות

בקיא וחכם

מייסד ומנהל ספרייה תורנית-מדעית ע"ש ה"רמב"ם", תל אביב.

חתן פרס ישראל – תשי"ז.

 

הרב ראובן מרגליות נולד בז' כסלו תר"ן 1889 להוריו רבי משה ומרים בעיר לבוב שבפולין.

את ראשית תורתו קיבל מאביו שהיה למדן וסוחר. 

האב דאג למלמדים פרטיים עבור בנו הלמדן והמתמיד.

מנעוריו עסק בתורה בשקידה בלתי רגילה. הוא עצמו מעיד: "אזכרה לילי חורף הארוכים בהיותי סגור ומסוגר  לבדי בחדר בחוסר כל... לאור להבי האש מתוך תנור החורף למדתי וכתבתי.

בגיל 14 נתייתם מאביו ונאלץ לסייע לאמו בפרנסתה.

על תקופה זו הוא מספר:   למדתי שיעורים פרטיים לילדי בעלי הבתים אשר בקשו להכין את בניהם לקראת כניסתם לישיבה, ושם הרווחתי לצרכי השבת והחגים.

בגיל 17 החל לפרסם מפרי עטו בשבועונים "מחזיקי הדת" שבלבוב ו"המצפה" שבקראקוב.

בטרם מלאו לו י"ח שנים הוסמך לרבנות ע"י גאוני הדור.

בשנת 1908 נשא את רעייתו הראשונה חיה בת ר' מאיר שיין ולאחר מותה נשא את אסתר בת ר' מאיר הכהן טויבה.

למרות הסמכתו לרבנות סירב לקבל עליו כל משרה רבנית ולפרנסתו עסק במסחר ספרים בחנות קטנה שהייתה למרכז הלמדנים בעיר לבוב.

במלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה, ולאחר שנתיים חזר ללבוב.

לאחר כיבושה של לבוב בידי הפולנים, פרעו הפולנים ביהודי העיר, הרב ראובן היה בין המוכים וחנותו נפרצה ונשדדה.

מששוקמה לבוב בתום המלחמה היה בין העסקנים הראשיים של העיר.

הרב ראובן הצטרף לתנועת המזרחי והיה מפעיליה הראשיים, ולימים נבחר כנשיא המזרחי בגאליציה המזרחית, היה ממייסדי בתי הספר הדתיים הלאומיים במחוז ושימש כיו"ר האגודה וחבר ההנהלה הראשית של הקרן הקיימת לישראל.

הרב פתח מחדש את חנותו והוציא לאור את העיתון הביבליוגרפי "המודיע".

הרב מרגליות ראה בהצהרת בלפור בשנת 1917 אתחלתא דגאולה ובעקבותיה פרסם את ספרו "קווי אור" העוסק בבעיות אקטואליות וסדרי ממשל במדינה העצמאית.

לאחר עלותו בשנת תרצ"ה לארץ ישראל הלך לבקר את מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק. כשנשאל ע"י הרב מי כבודו? ענה בפשטות-ראובן מרגליות, הרב קוק חבש את מגבעת ה"ספודק" שלו, חגר אנטו , עצם את עיניו וברך בדבקות בשם ובמלכות ברכת "שהחיינו" וכינהו "שר בית הזוהר".

הרב מרגליות ייסד עם הרב שאול חנא קוק (אחי הראי"ה קוק) את הספרייה התורנית-המדעית ע"ש הרמב"ם בתל אביב ושימש כמנהלה עד לצאתו לגמלאות בהיותו כבן 77 שנים. הספרייה הייתה לבית וועד לתלמידי חכמים לאנשי מדע ולחוקרים לאחר שמעם על אודות ה"ספרייה המהלכת" הקיימת בתוכה כשהוא משמש יועץ נדיב. בספרייה ריכז פורטרטים ותולדות חיים של כ-2000 מגדולי ישראל. פיתח והנהיג שיטת קטלוג ייחודית לשימוש.

הרב מרגליות היה מגדולי הבקיאים ואולי הגדול בכולם. ידע הכל. היה בקי בבלי ובירושלמי , במדרשים  ובתרגומים בפוסקים ובשו"ת, בראשונים ובאחרונים ,בקבלה ובחסידות , בספרי הגות ובדרוש, בשירה ובפרשנות , בספרות ההשכלה והמחקר, במאספים ובכתבי עת.

אין כמעט מקצוע בתורה שלא עמל בו ולא חידש בו. הדברים הם בבחינת "לא יאמן כי יסופר".

בעשרות הכרכים שחיבר שקועות ידיעות עצומות שנכתבו בקיצור מפליג אילו היה מעתיק בספריו את המקורות שהוא מציין היו לפנינו מאות כרכים משלו.

על אף גדלותו הקו הבולט באישיותו שמעולם לא התבלט בכל הספרים הוא מופיע בשמו ללא תואר הרב.

דמות מופת של ענווה וצניעות.

כמעט כל ספריו זכו למהדורות חוזרות ובחלקן ששם המחבר אינו מופיע עליהם, כי הוא הסתפק בשם ההוצאה שלו .

רשימה ביבליוגרפית מלאה של כתביו פורסמה ע"י נפתלי בן מנחם ב"ספר מרגליות" והיא כוללת חמישים ושישה ספרים (כולל תדפיסים). גדולי הדור בשעתו נתנו לספריו הסכמות נלהבות.

ספריו זכו להערכות חמות ביותר, נרגשת ביותר היא הערכתו של רבי חיים אלעזר שפירא, האדמו"ר הקנאי ממונקאטש , שהיה גם הוא בעל ידע רב בכל שטחי היצירה התורנית.

הרב מרגליות זכה לפרסים ספרותיים רבים ובתוכם פרס הרב קוק לספרות תורנית תש"ה .

בתקומתה של מדינת ישראל ראה ערך עליון.

בכ"ט בנובמבר בשתיים אחר חצות כשהוחלט באו"ם על הקמת המדינה השתלב בין ההמונים בשפת ימה של תל אביב,חגור באנט של חסידים, מוחא כפיים ומרקד, זקנו ופאותיו מתפזרים ברוח ועיניו ומצחו מוצפים בגלי שמחה, בכל השנים חגג את "יום העצמאות" בתפילת הלל ובסעודה חגיגית ודברי תורה.

 וכך כתב בסיום ספרו "מרגליות הים" על מסכת סנהדרין בשנת תשי"ח:

"בסיעתא דשמיא נגמר הדפוס ביום מלאת עשר שנים לתקומת מדינת ישראל , ה' יכוננה. ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אנחנו מבקשים – המלך המשיח".

עם ראייתו את תקומת המדינה כשלב מקדים לביאתו של ה"משיח", הייתה לו ביקורת חריפה על עזיבת התורה והמצוות של רבים מבני עמנו.

הרב מרגליות לא רצה להתפרנס מרבנות , ועל כן נחלץ להקמת ספרית הרמב"ם בתל-אביב, שנעשתה לאבן שואבת לחוקרים וללומדים לאחר שמעם על אודות "הספרייה המהלכת" הקיימת בתוכה. לימים תכיר האומה כולה בתרומתו ובשנת תשי"ז – 1957 זכה בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית.

הרב ראובן מרגליות נפטר ביום ז' אלול תשל"א 1971 והשאיר אחריו נכסים ספרותיים רבים לדורות.

נכתב על ידי הרב אורי דסברג

אלון שבות

ועל פי האנציקלופדיה לציונות דתית

בהוצאת מוסד הרב קוק ירושלים

מעלה - המרכז לציונות דתית 2017 © מעלה - המרכז לציונות דתית