הדפסה
אישים -

הרב מאיר בר-אילן

   60 דמויות מופת בוקט 2224 .pdf adobe acrobat pro dc  הרב מאיר בר-אילןהרב מאיר ברלין (לימים בר-אילן), בנו הצעיר של הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב), ראש ישיבת ווֹלוז'ין, שהייתה בזמנה ישיבת האם של כל חכמי ישראל, בליטא. נולד בשנת תר"מ.

על נוף ילדותו מספר הרב מאיר בר-אילן את הסיפור הבא:

   "בתקופת היותו של אבי, הנצי"ב, ראש הישיבה בווֹלוז'ין, הוציאה הממשלה חוק, כי יותר ממאתיים וחמישים תלמידים, אסור לקבל אל הישיבה. ובאמת היו קרוב לחמש מאות. הגיע הדבר לידי כך שמנהלי הישיבה הטילו על עצמם איסור שלא לקבל תלמידים חדשים, יהיו מי שיהיו. אבל מה שבכל מקום קל לעשות, קשה היה בווֹלוז'ין. לא מפני לחץ כלשהו, אלא משום אהבת התורה מבפנים, במידה שאינה מצויה.

   דוגמה קטנה: בא בחור לפני אבא ובידו מכתב, רוצה הוא ללמוד בישיבה. אבא קורא את המכתב ודמעות מתגלגלות ויורדות מעיניו. הבחור מתחלחל וגם העומדים מסביב נבהלים, מי יודע מה כתוב במכתב ההוא. שואלים את אבא על מה הוא בוכה? והוא עונה בקול רועד: 'איככה לא אבכה, אם בחור חשקה נפשו בתורה ורוצה ללמוד בישיבה הקדושה ואין בידי לקבלו?!' "

 

   עם פטירת אביו, בהיותו בר מצווה, למד מאיר אצל סבו, אב אמו, הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין בנוֹוארדהוק.

   בגיל 22 התחתן מאיר עם בילה לבית רבינוביץ' ולאחר כמה שנים עבר הזוג לברלין. רבי מאיר ייסד עיתונות עברית בברלין והיה פעיל בתנועה הציונית. שימש ציר של תנועה זו בקונגרס הציוני השביעי בבאזל (1905), שבּהּ נמנה, בניגוד לרוב המזרחי, על 'ציוֹני ציון', ששללו את הצעת אוגנדה.

   הרב מאיר בר-אילן נודע ביכולתו כנואם בחסד עליון וכסופר מחונָן. בקונגרס הציוני העשירי (באזל, 1911) נתמנה בר-אילן למזכיר כללי של תנועת המזרחי העולמית ונעשה מנהיגהּ בפועל.

   בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה, היגר רבי מאיר לארה"ב ושם הקים את תנועת המזרחי, ציונים שומרי תורה ומצוות, מושג שהיה זר בשעתו, אשר נראה בלתי אפשרי הן מצד הציונים והן מצד שומרי התורה.

   בארה"ב הקים בתי ספר וישיבות לרוב ושינה לחלוטין את מראה היהדות בארץ זו. משנת 1925 היה חבר הדירקטוריון של הקק"ל.

   בשנת 1927 עלה הרב מאיר בר-אילן לארץ ישראל ובה חי עד לפטירתו, לאחר הרבה שנות הנהגה של הציבור שומר המצווֹת הציוני.

   בשנים 1934-1933 היה חבר הוועדה הפוליטית המצומצמת שעל יד הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל. יחד עם הרב קוק היה מחותמי הכרוּז, שקרא לגיוס אמצעים להגנת הנאשמים במשפט רצח ארלוזורוב וב-1935 התנגד לדחייתם של הרוויזיוניסטים מן ההסתדרות הציונית.

   בשנת 1939, כשנתפרסם 'הספר הלבן' מטעם ממשלת המנדט, הציע בר-אילן תכנית פעולה, שקרא לה בשם: "גאנדיזם קיבוצי" – אי שיתוף גמור מצד היישוב היהודי בארץ ישראל עם השלטון הבריטי – לא לקבל ממנו כלום ולא לתת לו כלום.

  

הרב בר אילן חיזק בדברים חמים את מְגִני היישובים בעמידתם מול התקפות הערבים,

וכך כתב למגִני הקיבוץ טירת צבי:

                        "אל אנשי טירת צבי ומְגִניה!

 

בנסענו יחד לישיבת הוועד הפועל הציוני ונפשותינו סוערות על מצבנו הקשה, מתעודדים אנחנו לרגלי השמועות והידיעות על גבורתכם בליל עֶברה. אשרי העם שככה לו, בנים נאמנים לו המחרפים את נפשם ליישב את ארצו ולקומם את חירותו. ה' עִמכם, הוסיפו חיִל ואומץ והתאמצו בתורה כי העתיד הוא לנו ולבנינו אחרינו".

   בחודש תשרי תש"ח, כאשר סער היישוב סביב תוכנית החלוקה, כתב הרב לקונסול ארצות הברית בירושלים את הדברים הבאים:

"...המזרחי עומד כולו על יסוד השקפה דתית, לדעת ולהכיר כי גם מעשינו המדיניים והחילוניים כביכול, נובעים הם מההשגחה העליונה...

עם ישראל קיבל את ארצו למורשה, לא רק בחרב ובחנית מידי כנען בימי יהושע, עוד בימי אברהם אבינו, הראה לו ה' את הארץ והבטיחהּ לבניו אחריו. גם גבולות ארץ ישראל מסומנים בכתבי הקודש (במדבר ל"ב) ואין בני אדם רשאים לשנותם או לוותר עליהם בשום פנים או תנאים שהם במו"מ פוליטי...

ארץ זו אשר נקראת דורי דורות ארץ ישראל ואשר נכבשה ונחרבה פעמים אחדות על ידי עמים אחרים, עדיין מחכה לעם ישראל כולו אשר ישוב אליה בשלמותו ויעשֶׂהָ 'ארץ חמדה' לפי חזון הנביא (ירמיה ג יט). ולא רק מנקודה של אמונה בדברי אלוקים לחוזיו, אך גם מתוך השקפה היסטורית."

 

   כאשר קמה מדינת ישראל, ארגן ועדה של תלמידי חכמים לשם בירור הבעיות המשפטיות של המדינה לאור המשפט העברי, ולשם הכנת ספר חוקים תורני בשבילה. כן היה מיוזמיה ומארגניה של "החזית הדתית המאוחדת", בכנסת הראשונה של מדינת ישראל.

   הרב בר-אילן ערך את העיתונים 'העברי' ואחר כך את 'הצופה'. ובאחד ממאמריו, על תכונות המנהיג, שהתפרסם בעיתונו, 'העברי', כותב הרב מאיר בר-אילן דברים היפים מאוד גם לדורנו:

   "מנהיג אמתי בחסד עליון, מתרומם מעל המציאות, מעל ההווה ועיניו נשואות אל העתיד, מאמין הוא בכוח עמו, בכוחותיו הוא - והאמונה הזאת מוסיפה לו עוז ואומץ, ממריאה את דמיונו ומגביהה את מעופו. כנחשון בשעתו, הוא קופץ אל תוך ים החיים ואינו מבקש חשבונות רבים. אילו היה הרצל מבקש חשבונות, אילו היה רואה רק את המציאות, לא היה יוצר את הציונות מעולם... במידה שהמנהיג מודד - העם מודד לו. "

   הרב ייסד את האנציקלופדיה התלמודית ואת מפעל התלמוד הישראלי השלם. וכך כתב עליו שותפו לעבודת עריכת האנציקלופדיה התלמודית, הרב ש"י זוין בדברי ההספד לאחר פטירתו:

 

"יורש נאמן היה הרב בר-אילן - סגולות דגולות בתורה ירש מרבותיו-אבותיו. הישרות והפשטות של הנצי"ב, הניתוח החודר של רבי חיים סולוביצ'יק, הסדרנות והמיצוי של ערוך השולחן - מכל אלה רכש לו ובכל אלה השתמש בעבודת האנציקלופדיה התלמודית... בכוחו הניתוחי ידע לקחת חבל בהצבת גבולות ובהבחנה בין הקווים השונים שבכל ערך, בשביל קביעת מקומם הנכון".

   הרב בר-אילן כתב ספר על אביו 'רבן של ישראל' וכן ספר זיכרונות, 'מווֹלוז'ין עד ירושלים'.

הרב מאיר בר אילן נפטר בחול המועד פסח תש"ט ונטמן בבית העלמין ב'סנהדריה' ובעקבות כך נקרא שם הרחוב על שמו 'בר אילן'.

כל חייו לחם ופעל למען תורת ישראל, בהקמת ישיבות ובדאגה לרבנים ולתלמידיהם, למען עם ישראל, במיוחד בשנות השואה, ולמען ארץ ישראל, בקרן הקיימת לישראל, בסוכנות היהודית ועוד.        

   לאחר פטירתו, ייסדו מעריציו אוניברסיטה דתית והיה ברור להם, כי השם הראוי לה הוא 'בר-אילן', על שם מורם ורבם. כן קרויים על שמו ישיבת 'נתיב מאיר' בירושלים, היישוב 'בית מאיר' בהרי ירושלים וכן גם בתי ספר ובתי כנסת.                    

                                                                        כתב: נכדו, פרופסור מאיר בר אילן

                                                                                    המחלקה לתלמוד אוניברסיטת בר אילן