הדפסה
אישים -

הרב יעקב ברמן

הרב יעקב ברמן, היה מייסדו ומנהלו הראשון של "המכון התורני פדגוגי שליד ישיבת הדרום ברחובות", שהפך ברבוֹת הימים למכללה האקדמית "מורשת יעקב". הרב נולד בעיר סלנט שבליטא בשנת תרל"ח. במשך תקופה ארוכה ישב על כס הרבנות בברדיצ'ב ולאחר שעלה לארץ שימש כמפקח הראשי ברשת החינוך של 'המזרחי'.

 thumb ברמן תמונה משנת תשכו  הרב יעקב ברמן

 עם הקמתה של "ישיבת הדרום" ברחובות על ידי הרב צבי יהודה מלצר, נענה להזמנת הרב להגשים יחד חזון של הכשרת בחורים, יראי שמים, בעלי השכלה, כמורים.

הרב ברמן לא היה הטיפוס של מנהל המסתכל מלמעלה או משקיף מהצד. הוא היה מעוֹרה בכל המתרחש בבית המדרש, הכיר כל תלמיד והתייחס לתלמידים כאל ילדיו שלו. חוויה מיוחדת במינה הייתה השבתות במחיצתו. מדי שבת כינס את כל תלמידי בית המדרש, שבאותה תקופה מנה שתי כיתות, בביתו למעין מסיבת עונג שבת. בצד דברים לפרשות השבוע, נהג הרב ברמן לשטוח בהזדמנויות אלה את משנתו החינוכית, שבאה מתוך גישה, המשלבת מספר תחומי דעת בתוך שיעור אחד.

בסיומה של כל התכנסות כזו, פצחו כולם בזמירות שבת כמקובל, כאשר קול הבס הרועם של הרב ברמן מאפיל על קולות שאר המסובים. באחת הפעמים הקדיש את כל שיעורו בשבת כדי ללמד מנגינות שמחות ועליזות לתפילת ההלל.

 תכונה בולטת באישיותו, הייתה החוש האסתטי שלו. ביתו היה מוצף בפרחים רעננים, נתונים בתוך אגרטלי כסף. הוא הקפיד מאוד בלבושו ונהג לומר שכאשר אמרו חז"ל על תלמיד חכם שנמצא רבב בבגדו שהוא חייב מיתה, התכוונו לומר שההקפדה על לבוש וקישוט נאה של הבית, מצביעים על נפש טהורה השואפת לשלמות.

רגישות מיוחדת הייתה לרב ברמן לנימוס ומתן כבוד למבוגר. בישיבה היה מקובל לפנות לרבנים בגוף שלישי. כאשר הצטרפו בוגרי ישיבות בני עקיבא בכפר הרא"ה ונחלים לבית המדרש למורים, הם פנו לראש הישיבה הרב מלצר בביטוי "אתה" כפי שהיה מקובל בישיבות בני עקיבא. הרב ברמן קם מכיסאו ובקולו הרועם נזף בהם, "כאן פונים בלשון 'הוא' ולא בלשון 'אתה'!"

 זכה הרב ברמן גם לעת זקנתו להעמיד דורות של מורים ויותר מכך מחנכים, שכּן אצלו החינוך, הקניית הערכים וכללי ההתנהגות, קדמו ללימוד בצטטו את חז"ל "דרך ארץ קדמה לתורה".

הרב יעקב ברמן נפטר ביום ל' בניסן תשל"ד וכל תלמידיו נושאים בליבם בהערצה רבה את זכרו ובעיקר את דרכו החינוכית.