הדפסה
אישים -

הרב חיים יעקב גולדוויכט

ראש ישיבת ההסדר הראשונה - 'כרם ביבנה'

 ראש הישיבה הרב גולדוויכט זצל  הרב חיים יעקב גולדוויכט

בשנת תשנ"א העניקה המדינה את פרס ישראל בתחום של תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה למפעל ישיבות ההסדר, כאשר הרב חיים יעקב גולדוויכט, ראש ישיבת ההסדר הראשונה 'כרם ביבנה', נבחר להיות הנציג המקבל את הפרס מטעמם. ואלו נימוקי ועדת השופטים:

 "בישיבות ההסדר לומדים כיום כ- 3,300 ממיטב הנוער הישראלי, המשלבים לימוד תורה לשמה יחד עם שירות פעיל ביחידות קרביות וביחידות עילית בצבא ההגנה לישראל. 

 ישיבות ההסדר מגשימות בדרכן המיוחדת את החזון הציוני, בשילוב של ספרא עם סייפא. מפעל ישיבות ההסדר הוא חידוש ויצירה מקורית במדינת ישראל המתחדשת שלאחר חורבן מרכזי התורה באירופה בשואה ונעשתה למרכז לימוד התורה. בחורי ישיבות ההסדר הפזורים ברחבי המדינה, ובעיקר ביישובי פיתוח וספֲר, משתלבים בחיי החברה במקום לימודם, תוך מילוי כל החובות כלפי המדינה. בני התורה ואנשי החיל הלומדים בישיבות ההסדר משמשים גם דוגמה למיזוג גלויות ולקליטת עלייה. בני ישיבות הסדר הצטיינו בשירותם הצבאי במסירות נפש במערכות על תקומת ישראל. בוגרי ישיבות ההסדר נוטלים חלק פעיל במשימות שהמדינה עומדת לפניהן ומגשימים לימוד וקיום של תורת ישראל יחד עם יישוב ארץ ישראל ועם אהבת עם ישראל. 

על כל אלה זכה מפעל ישיבות ההסדר בפרס ישראל לשנת התשנ"א. 

השופטים: פרופ' יעקב נאמן , יו"ר, ישראל פולק, שמואל שניצר."

 הרב חיים יעקב גולדוויכט, בן ר' ישראל אלעזר, נולד בחודש אלול בשנת תרפ"ג - 1923 בירושלים, למשפחת בני תורה. אביו היה תלמידם המובהק של רבי איסר זלמן מלצר ורבי יצחק זאב סולוביצ'יק מבריסק. לאחר נישואיו עבר לגור בעיר בני ברק ושם התקרב מאוד לגאון בעל ה'חזון איש'. לימים, כתב עליו את המילים הבאות: "יגיעת התורה חופפת על דבריך."

הרב גולדוויכט נחשב לעילוי והיה לו מקום מרכזי בין גדולי התורה. בשנת תשי"ב החליטה ההנהלה הארצית של תנועת בנ"ע, בראשותו של מר יעקב דרורי, להקים מסגרת חדשה לשילוב בוגרי בנ"ע בישיבה תורנית, שתכלול לימוד תורה עם שירות צבאי, כהכנה להגשמה.

יעקב דרורי שׂם עינו על הגאון הרב גולדוויכט ופנה אל ה'חזון איש' מספר פעמים, בבקשה להתיר לרב לכהן כראש ישיבה במסגרת החדשה.

הרב גולדוויכט כיהן במשך כ-40 שנה, כראש ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה' והפך להיות דמות נערצה לאלפי תלמידים ובוגרים, בארץ ובעולם.

הרב גולדוויכט ניהל את חיי הישיבה, מתוך מבט עמוק של בן תורה, שכּל הליכותיו הן בהתאם לרוח התורה ולא רק בזמן הלימוד, אלא על פי הפסוק "בכל דרכיך דעהו". הרב טען, שבן תורה דומה למלך ואכן הליכותיו של ראש הישיבה, היו בהדרת כבוד מתוך המושג "כבוד התורה".

 דרך זו השפיעה רבות על תלמידיו. ואכן רבים מהם הגיעו למשרות רבניות, ומהם מחזיקים כיום בראשות ישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר, רבני ערים ויישובים ועוד.

נוסף לגאונותו בספרות התלמודית, היה הוגה דעות ושיעוריו בנושאים של אגדה ומחשבה היו לשֵׁם. הרב היה בקיא בספרות החסידית, בהיותו בן למשפחת חסידי בויאן. יזם וביסס הקמת מכון להכשרת מורים לתורה שבעל פה ראשון מסוגו.

ביום נר ראשון של חנוכה, שנת תשנ"ה, מסר הרב את שיעורו לתלמידי הישיבה. המעמד עורר התרגשות רבה, כאילו ידע הרב גולדוויכט שזו פרידתו מהישיבה שבראשה עמד.

ערב לפני עלייתו לגנזי מרומים מסר הרב גולדוויכט את שיעורו האחרון לבוגרי הישיבה בשכונת הר נוף בירושלים ומתוך תורה נפרד מתלמידיו הבוגרים.

הרב גולדוויכט נפטר ביום ז' באדר א' תשנ"ה - 1995. בצוואתו כתב:

 

א.שלא יספידוהו.

ב.שעל מצבתו יירשם רק שיצק מים על ידיהם של גדולי הדור והעמיד תלמידים הרבה.

ג.שיזכרו להמשיך לדאוג לרבנית שתחי'.

ד.עיקר העיקרים שירבו בתלמוד תורה.

את זאת קיבלו עליהם תלמידי הישיבה. במשך כל ימי השבעה נשמע קול התורה בבית המדרש כל שעות היממה וכן עד ליום השלושים סיימו כמה פעמים ש"ס משניות.

וביום השנה נחוג ברוב עם סיום הש"ס הבבלי, לעילוי נשמת מרן ראש הישיבה זצ"ל.

כיום ממשיכה הישיבה בראשות הגאון, הרב מרדכי גרינברג שליט"א, מבוגריה החשובים של הישיבה, ברוב עוז, את הדרך שסלל הרב גולדוויכט, להעמיד תלמידים הרבה, להמשיך בכולל להכשרת אברכים ובמכון להכשרת דיינים.

אחד המאפיינים המרתקים של הישיבה הוא שכמעט כל רבניה הם מבוגריה.

חלוציות זו שבהקמת הישיבה שהיו שותפים לה הרב גולדוויכט, יחד עם יעקב דרורי, היא שהשפיעה ושינתה את פני הדור.

                                                            על פי ספר היובל, ישיבת "כרם ביבנה"