הדפסה
אישים -

הרב אליעזר מאיר ליפשיץ

סופר, חוקר והוגה דעות, בלשן, ממחיי הלשון העברית ומרחיביה, מורה המורים, שהעמיד דורות של מורים ומחנכים דתיים-לאומיים.

 ליפשיץ 2   הרב אליעזר מאיר ליפשיץ

אליעזר מאיר נולד ביום הכיפורים תר"מ למשפחה חסידית מיוחסת בגליציה המזרחית ואת עיקר השכלתו רכש בבית הוריו, חרדים משכילים וחובבי ציון. קנה תורה, חכמה ודעת בהתמדה רבה מפי מלמדים ומורים פרטיים. כאשר עברו הוריו לגור בלבוב, הושפע שם מתורתו של רבי יצחק שמלקיש, רב העיר, והתקרב מאוד אל ר' שלמה בובר, חוקר המדרשים הנודע, שקירב אותו לחקר ספרות ישראל בימי הביניים. מנעוריו היה קנאי ללשון העברית ולהברה הספרדית וריכז סביבו חוג רחב של דוברי עברית וביניהם ר' חנוך ילין, מרדכי בן יחזקאל, שמואל יוסף עגנון ואברהם יצחק ברוֶר.

בראשית תר"ע עלה עם משפחתו לארץ ישראל לפי הזמנת אפרים כהן, מנהל מוסדות החינוך של חברת 'עזרה' בארץ, כדי לשמש מורה למקצועות היהדות בבית המדרש למורים של חברה זו בירושלים. ביתו הפך להיות בית ועד למשכילי ירושלים. היה חבר בוועד הלשון העברית וכעשרים שנה השתתף בעבודתו ושקד על תחיית השפה העברית, דיוקה הדקדוקי והסגנוני. בשנת תרע"ג נכנס להורות בבית המדרש למורים העברי בירושלים בהנהלתו של ר' דוד ילין. בשנת תרע"ז גורש על ידי הטורקים מהארץ ויצא לברלין וגם שם שקד על מחקריו ועל קשריו עם חכמי ישראל וסופריו.

זמן קצר לאחר שובו לארץ, בתרפ"א, נקרא לעמוד בראש בית המדרש למורים 'מזרחי' בירושלים (הנקרא עכשיו על שמו - "מכללת ליפשיץ"). הוא התמסר בכל נפשו ובכל מאודו לטיפוחו ולפיתוחו של המוסד הזה להכשרת מורים לחינוך הדתי-לאומי בארץ ישראל והעמיד מאות מורים ומחנכים נאמנים ומסורים לתורה ולציון, לאמונה ולתחייה. כן ניהל במשך שנים מספר את מחלקת החינוך הדתי של ההנהלה הציונית בירושלים.

כסופר וכחוקר עברי, הִרבה הרא"ם ליפשיץ לכתוב על נושאים שונים וביניהם ספר מונוגרפי על רש"י, שהעמידוֹ בשורה הראשונה של החוקרים במדעי היהדות, מסות נרחבות על המשנה, האגדה, הלשון, ה'חדר' ועל אישים וסופרים. כתביו כונסו בשלושה כרכים (תש"ז-תשי"ז) שהופיעו בהוצאת מוסד הרב קוק. ראוי לציין שהרא"ם היה הראשון שהעריך את חשיבותו המיוחדת של ש"י עגנון בספרות העברית.

הרא"ם ליפשיץ נפטר בירושלים ביום כ"ד בתמוז תש"ו