הדפסה
אישים -

ד"ר יצחק רפאל הלוי עציון - הולצברג

חתן פרס ישראל

 

מחנך ואמן-פדגוג, חכם, הוגה דעות וסופר, תלמיד חכם ואיש מדע. עמד שנים רבות בראש חינוך 'המזרחי' כמפקח ראשי על בתי הספר של 'המזרחי' בארץ ישראל והיה בצמרת הבונים והמעצבים את דמות החינוך הדתי-לאומי בארץ ישראל.

נולד בקובנה, ליטא. את חינוכו קיבל בבית סבו ר' חיים שמחה סולוביצ'יק, אחי הגאון ר' יוסף דב מבריסק זצ"ל. תחילה למד ב'חדר' ואחר כך למד תלמוד באופן פרטי, מפי בני ישיבה מעולים, שנבחרו על ידי סבו. נוסף על לימודי התורה והיהדות רכש לעצמו גם השכלה כללית. לאחר שעמד בבחינות הבגרות השתלם באוניברסיטת חרקוב ובה סיים את הפקולטות למתמטיקה ולביולוגיה.

בשנת תר"פ נתמנה לאסיסטנט על ידי הקתדרה לחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ולהנדסה אנליטית במכון הטכנולוגי בחרקוב ואסיסטנט על יד הקתדרה לסטטיסטיקה מתמטית באוניברסיטת חרקוב ולמרצה במתמטיקה באוניברסיטה זו.

בשנת תרפ"א חזר עם משפחתו לליטא, והוזמן לנהל את הגימנסיה העברית לבנות 'יבנה' בטלז. בשנים אלה היה חבר ה'סיים' (הפרלמנט) הליטאי כנציגהּ של היהדות החרדית בליטא. בשנת תרפ"ה עבר לקובנה, שם ייסד וניהל את הגימנסיה העברית לבנות 'יבנה'.

בשנת תרפ"ו עלה ארצה ועסק בהוראת טבע בבית הספר הריאלי 'תחכמוני' בתל אביב. בשנת תרפ"ז חזר לטלז וניהל שם, עד שנת תרצ"ג, את הגימנסיה העברית לבנות 'יבנה' וגם את הסמינר העברי למורים ולמורות

'יבנה'. נשיא מדינת ליטא העניק לו בתקופה ההיא אות כבוד מיוחד על פעולותיו בשדה החינוך בליטא.

בתרצ"ג עלה לארץ ושימש כמורה למתמטיקה וטבע בבית המדרש למורים 'מזרחי' וכמורה לפסיכולוגיה ופדגוגיה בבית המדרש למורות 'מזרחי' בירושלים, וכעבור שנה נתמנה לסגן מנהל בית הספר הריאלי 'תחכמוני' בתל אביב.

משנת תרצ"ה עד תש"ג, היה מפקח על בתי הספר של זרם 'המזרחי' ובתש"ג נתמנה על ידי מחלקת החינוך של הוועד הלאומי לכנסת ישראל למפקח הראשי על כל בתי הספר של זרם 'המזרחי' בארץ ישראל ולחבר מחלקת החינוך. עם קום המדינה המשיך לכהן בתפקיד המפקח הראשי על בתי הספר של 'המזרחי' במדינת ישראל וכחבר מחלקת החינוך של משרד החינוך והתרבות.

עם ביטול הזרמים בחינוך והקמת החינוך הממלכתי דתי (תשי"ג), נמסר לו הפיקוח על בתי הספר הממלכתיים דתיים במחוז תל אביב ועל בתי המדרש למורים ולמורות הממלכתיים דתיים במדינה.

בשנת תשט"ו פרש לגמלאות מעבודתו במשרד החינוך. מאז ועד שנת תשכ"ז ריכז וערך את הספרייה הפדגוגית למורים ולהורים שעל יד המרכז לחינוך הדתי בישראל. בשנת תשכ"ז הוענק לו על ידי עיריית תל אביב הפרס לחינוך לשנה זו ובשנת תש"ל הוענקו לו על ידי עיריית רחובות - הפרס לספרות תורנית על שמו של הרב אלימלך בר-שאול זצ"ל ועל ידי עיריית ירושלים - העיטור "יקיר ירושלים". בשנת תשל"ט הוענק לו פרס ישראל לחינוך.

במשך שנות עבודתו בהוראה ובפיקוח פרסם מאמרים, חוברות וספרים בשטח החינוך וההוראה וכן בשטח ההסברה הדתית. מתוכם יצוינו הספרים והחוברות: "ילקוט פירושים לתורה", לקט מגדולי המפרשים מאחרי רש"י עד זמננו, 5 חלקים; "הוראת התורה" (מתודיקה של הוראת התורה עם מפרשים); "המדע והדת", "מציאות הא-לקים כעיקר ביהדות"; "פרקי דינים" לכתות א'-ד' של בית הספר היסודי; "התשובה", מסה פסיוכולוגית; "עיונים בבעיות אמונה" ועוד.