הסרט טרויה PDF הדפסה

"תהילה!
אני אחיה לנצח
אני אלמד לעוף
אני מרגיש את זה בא
אנשים יביטו בי ויצרחו.
אני אגיע לגן עדן
אאיר את השמים כלהבה
אני אחיה לנצח
מותק, זכרי נא את שמי".
                                 -הומרוס (מוכר לכם מאיפשהו??)



נשאלת שאלה:
 א. במלחמה בין יוון לטרויה, מי היו הטובים ומי הרעים?
ב. מי ניצח?

הסרט לא עוזר כל כך לענות על השאלות האלה. מעריציו של הומרוס יכולים לצעוק עד מחר שהסרט שינה את הסיפור. האמת היא שאם המלחמה על טרויה באמת התרחשה אי פעם, סביר להניח שהיא היתה דומה יותר דווקא לסרט, ולא לשיר הארוך ההוא. בשיר, האלים היוונים לוקחים חלק פעיל במלחמה, שפרצה בגלל הלנה מטרויה, שהיתה האישה היפה בתבל. בסרט האלים בולטים בהיעדרם, הלנה נראית בסדר (בסולם של 1 עד 1000 ספינות, הייתי נותן לה 560 ביום טוב), התפקיד שלה בסיפור הוא זעיר, ואף אחד, חוץ מפאריס הצעיר, לא משלה את עצמו שהמלחמה באמת התחילה בגללה. המלחמה הזאת לא נערכת למען האהבה, היא נערכת מהסיבה שמלחמות נערכות בדרך כלל: בגלל שליטים חמדנים ואטומים שמלחמה מתאימה להם פוליטית.
פאריס, נסיך טרויה, ברח עם אישתו של מנלאוס, מלך ספרטה. אגממנון, שהוא מלך יוון ואחיו של מנלאוס, קופץ על ההזדמנות ומגייס את הצי הגדול ביותר שהוקם מעולם כדי לכבוש את טרויה. לשם כך הוא מגייס גם את אכילס, הלוחם הגדול בתבל, שהוא אמנם יווני על פי תעודת הזהות, אבל נלחם עבור כל מי שמשלם לו. בינתיים, הקטור, אחיו של פאריס, מודע לטיפשות הבלתי נתפסת של מעשיו של אחיו התמים, אבל משלים עם העובדה שמלחמה מתקרבת. צי אלף הספינות היווניות נוחת על חופי טרויה, והמלחמה מתחילה.


אז על מה למען ה' המלחמה הזאת? תהילה, זאת התשובה. מסתבר שגם בתקופת יוון הקדומה, כמו היום, אנשים היו תאבי פרסום, ורק רצו שכולם ישמעו עליהם. ומכיוון שאז עוד לא המציאו את 'כוכב נולד', מי שרצה שיכתבו עליו בעיתון היה צריך להילחם במלחמות מיותרות. לא משנה מי יחזיק את טרויה בסופו של דבר, משנה מי יופיע בהיסטוריה כגיבור שכבש אותה. כשאכילס מתלבט האם לצאת לקרב, אמו הקרייריסטית אומרת לו משהו כזה: מצד אחד, אם תלך, תמות. מצד שני, אתה תהיה נורא מפורסם. והוא הולך.
ועדיין נשאלת השאלה מי פה הטובים ומי הרעים. בשני הצדדים יש גיבורים, ובשני הצדדים יש גם את הלא טובים. אף אחד מהם הוא לא צבא האופל, והם לא נלחמים על כל מה שטוב ויפה בעולם אלא על השליטה בעיר אחת בטורקיה. בסוף הסרט עדיין לא לגמרי ברור מי, אם בכלל, ניצח, ולמי המלחמה הזאת היתה טובה, בעצם. קצת מדכדך, בשביל אפוס קייצי.

למלחמה הזאת הגענו בשביל הכיף, ואת הכיף היא מספקת.(אם הגענו בשביל סיבות אחרות- נתאכזב..) קרבות הענק, שבהם אלפי לוחמים ממוחשבים היטב נלחמים זה בזה, עשויים טוב, אבל את זה כבר ראינו. מרגשים הרבה יותר הם קרבות האחד-על-אחד: הם מצולמים מקרוב מאוד, כמעט מכניסים אותנו לתוך הקסדה של אחד הלוחמים, ומזכירים את העובדה שעם כל היופי והחינניות שבשני לוחמים עם מגינים וחרבות, זה מאוד מפחיד כשאין שום דבר שמפריד בינך לבין חרב גדולה שמתקדמת לכוונך במהירות. (נסו להיכנס לסיטואציה..)
אחד מהטובים, זה ברור, הוא אכילס (בראד פיט)- כוח 17, זריזות 18, כריזמה 19. אכילס הוא מייקל ג'ורדן של אמנות המלחמה היוונית. בקרב על טרויה, ה"אול-סטארס" של מלחמות יוון הקדומה, יש הרבה לוחמים עם אחוזי קליעה נהדרים, אבל אין ויכוח על כך שהוא הגדול מכולם. וכמו ג'ורדן, גם המומחיות שלו היא הטבעה: צעד וחצי, הוא עולה לאוויר, ואתה ממש לא רוצה להיות שם כשהוא יירד. לצערי בראד פיט בתפקיד אכילס הוא הליהוק הכי לא משכנע שהיה אי פעם לתפקיד אדם יווני (הוא בלונדיני) אבל הוא לא סתם יפה. כשהוא משחק אדם דפוק, הוא נראה דפוק; כשהוא משחק מנהיג, הוא יכול להיבחר לנשיאות בקלות.


 'טרויה' זו לא איזו קלאסיקה חדשה, אבל זה סרט מלחמה מבדר מאוד, חוץ מזה שחסר בו הסוף הגרנדיוזי שבו הטובים מנצחים. מצד שני, במובן מסוים כולם ניצחו: הם השיגו את מה שהם רצו. הנה, 2,300 שנה אחרי שכל היוונים והטרויאנים מזמן כבר מתו, עדיין מספרים עליהם סיפורים ועושים עליהם סרטים. רק מה, הם לא לקחו בחשבון שישנו להם את הסוף. באופן אישי, בתור אחת שרואה הרבה סרטים בקולנוע (ולא הרבה סרטי מלחמה...בכלל לא...) הסרט הזה היה מוצלח מאוד. הנופים מהממים (הלוקיישנים בתקשורתית) הצילומים מדהימים!!!! אין מה לעשות- גם זה עושה את הסרט (ואולי בעיקר). נכון, יש דם אבל גם הבנות חובבות הוליווד שביניכן ייהנו. אין מה לעשות- בראד פיט...


נהנתם מגלדיאטור? תהנו גם מטרויה. למרות שיאמר לזכותו של "גלדיאטור" ששם העלילה הרבה פחות צפויה והרבה יותר מרשימה. דוגמא נוספת למה שתהילה וכוח יכולים לעשות לבנאדם...


(בראד פיט, אריק באנה, אורלנדו בלום./ תסריט: דויד בניאוף./ בימוי: וולפגנג פיטרסן. 2004)